תרגום קטעי מכתב מרוסית לעברית. נכתב בעפולה 31.1.1926
באנו להכרה שיש צורך להרחיב את העבודה בתנועת נוער בארץ (הכוונה היא לתנועת צופים עובדים אשר הוקמה על ידי קיבוצנו בארץ). נשלחו מספר חברים חדשים לעבודה, כך שעובדים כיום יוסף יזרעאלי, לסיה וישראל אילנאה. ולכן לשכת הקשר של הקיבוץ חילקה את התפקידים: בתל-אביב טיפול בעליה המגיעה ארצה וקשר עם מוסדות ההסתדרות. בעפולה קשר עם התנועה ברוסיה. ארגנו קבוצות ילדים גם בעפולה והעבודה מתנהלת בסדר.
עכשיו בקשר לעלייה. הגיעו בתקופת הסתיו והחורף 33 איש, ביניהם 12 בחורות. הקיבוץ גדל כמעט
ב – 70% . כמובן שגידול כזה אחרי הפסקה די גדולה של חוסר עליה גרם לקשיים די גדולים כמו שאלת השיכון, כלי-עבודה, הלבשה וכמובן גם עבודה. שוב מהדהדת באוויר השפה הרוסית. חשוב שעלייה תזרום בלי קפיצות. צריך לחלק את העולים לקבוצות וכל קבוצה צריכה להגיע בהפסקות של שנים-שלושה חודשים. עכשיו התגברנו על כל הקשיים. צריכה להיות הקפדה בנתינת תעודות עלייה לשומרים, הן במובן חברתי והן במובן רעיוני. כך הוכרחנו להוציא מהקיבוץ חבר אשר שלל את ארץ-ישראל כפתרון שאלת היהודים. בתקופת החורף פחתה העבודה והוכרחנו לחפש לנו מקום עבודה חדש. שלחנו פלוגת עבודה לחיפה מורכבת מ-8 חברים עם יכולת הרחבה. חוסר עבודה בעפולה קשור עם חוסר עבודה כללי השורר כיום בארץ. חיסול חוסר-עבודה יתאפשר רק עם בוא האביב. אבל כל זה בשום אופן לא צריך להשפיע על תכניות העלייה של התנועה. חוסר עבודה בארץ, הביא להכרה בצורך של הגברת העבודה החקלאית. ואצלנו בקיבוץ אשר רבו המפקפקים בצורך של עבודה חקלאית, החברים גם כן שינו את דעתם. מספר חברים נשלחו להכשרה חקלאית למשקים שונים כגון עין-חרוד, דגניה וגם למקווה-ישראל. כמו כן התארגנה קבוצה בת 23 איש גרעין חקלאי.
זהו צעד ראשון לקראת התיישבותנו על הקרקע. בשבועות הקרובים תתברר אפשרות מעשית של התיישבותנו בעוד שנה שנתיים ועל זה נכתוב לכם בפרוטרוט, כחודש לפני אסיפה כללית. מחוץ לזה יש עוד יומן אחד אשר קוראים אותו בצחוק “ספר התלונות”. איפה שכל חבר רשאי לכתוב על כל חבר המעיק על ליבו.
עכשיו ננסה לתאר לכם איך רוקדים את ריקוד ההורה.
כולם עומדים במעגל. מתחילים לשיר במקהלה. 6 – 8 טקטים ראשונים – עומדים במעגל ונוטים את הגוף באופן רשמי לימין ולשמאל. אחר כך לפי קצב השירה המעגל מתחיל לנוע לצד שמאל.
התנועה הראשונה – רגל שמאלית הצידה.
התנועה השנייה – מעמידים את הרגל הימנית על קצה האצבעות לפני הרגל השמאלית.
התנועה השלישית – שוב פעם תנועה עם הרגל השמאלית לצד שמאל.
התנועה הרביעית – מיד אחרי התנועה השלישית מושיטים את הרגל הימנית קדימה לפני השמאלית.
התנועה החמישית – מעמידים את הרגל הימנית על כף הרגל.
התנועה השישית – הרגל השמאלית מושטת לצד ימין לפני הרגל הימנית.
התנועה השביעית – חוזרים על התנועה הראשונה. בצורה כזאת המעגל נע כל הזמן לכיוון שמאלה. יותר לאט ופעם יותר מהר. שרים כל הזמן בלי הפסקה. כובד הגוף נשען פעם על רגל שמאל ופעם על רגל ימין.
השומרים הותיקים בארץ רוקדים את הריקוד הזה הרבה שעות בלי הפסקה וזה הריקוד הלאומי של ארץ-ישראל.
