חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הגרעין הראשון בווזיה-מכוליק

 

הגרעין הראשון בווזיה –  מאת מיכוליק צ’ריקובר

דברים שנאמרו ע”י מיכוליק ב“קול אפיקים” במלאת 35 שנה לאפיקים.

יצירת הגרעין הראשון הייתה מותנית בהחלטת התנועה לשלוח את חברי התנועה לישראל, כדי שייצרו תנועה קיבוצית קולקטיביסטית בארץ. זה נגרם במידה מרובה ע”י בואו של דוד בן-גוריון בשליחות ההסתדרות למוסקבה ב-1923, לתערוכה הכללית, וזה הותנה בכך שהממשלה הסובייטית נתנה ברירה לאנשים שרצתה להיפטר מהם מהתנועה שלנו – או לנסוע לסיביר או לעלות ארצה.
אלה שיכלו לעשות זאת בחרו בישראל ועלו ארצה, והם אשר היוו את הגרעין לייסוד הקיבוץ.
לא כולם באו לפי ציווי הממשלה הסובייטית. אחדים באו עם ההורים שלהם והסתדרו במקומות שונים בארץ.
עם בואם של אריה בהיר וליובה גולני לארץ נתאספנו כולנו בסוף יולי 1924.
זו הייתה גם הקבוצה בה היה יחיאל צ’לנוב והחלטנו לחיות חיי-קבוצה. להתחיל ביצירת הקומונה של יוצאי “השומר-הצעיר” ברוסיה.
כמו כל עולה חדש דאז, פנינו ל”מרכז החקלאי” שהיווה אז את הדרך הפתוחה והיחידה למעשה להגיע להתיישבות. אז הייתה תקופה של חוסר עבודה גדול מאד בארץ והעבודה היחידה שנותרה הייתה במטעי טבק במקומות שונים בארץ.
זה היה בזמן הקטיף הגדול ביותר ושלחו אותנו גם כן לשם. המקום נקרא ווזיה. ווזיה עצמה הייתה מקום מאד ציורי. כמו כל הגליל התחתון, זה כמעט על הגבול עם עבר-הירדן. היא גבלה עם איילת-השחר ומחניים מצפון ועם כביש גדול לבירות שעבר אז מחיפה לדמשק.
השדות היו עצומים ובתוך השטח הגדול הזה היה אי קטן של אוהלים שריכז סביבו המוני פועלים. הייתה עבודת המונים ממש. אנחנו הקמנו פינה משלנו עם שלושה-ארבעה אוהלים בהם חיינו בתוך קומונה.
הקומונה התבטאה בכך שאכלנו בצוותא באוהל הגדול של המחנה. צרכנו אותם המצרכים שניתן היה לצרוך. רכוש לא היה לנו וגם כסף לא היה לנו כי הרווחנו מעט מאד בעבודה הזאת.
המציין את השיתוף המיוחד דאז היו הדברים האידיאולוגיים. למעשה היינו צעירים ולעבוד קשה לא עבדנו ומרץ לא הוצאנו. היינו מתאספים בערבים ושוקעים בשיחות.
לא רקדנו הרבה ולא שרנו, אך לדבר דיברנו הרבה.
עוררנו בעצמנו בעיות רציניות ולא רציניות. הרצינית ביותר הייתה בעיית השיתוף.
הבעיה הייתה שכולנו היינו יוצאי התנועה והיינו קשורים לתנועה ולארץ מוצאנו ע”י ידידים, מכרים וקרובים. היינו מקבלים מכתבים ועמדה השאלה האם מותר לכל חבר לפתוח מכתב של חבר אחר, כי ידענו שבכל מכתב היו איזה ידיעות מהנעשה בתנועה, אך זה היה שיתוף יותר מדי כולל והוחלט עליו בלאו.

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן