חברים כותבים

אַגָּדָה מאת: צבי אשכנזי   בְּאֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת, אֵי שָׁם בָּאַגַדוֹת עַלְמוֹת חֵן שְׁתַּיִים חַיוּ – צֶמֶד יְדִידוֹת.   אַחַת נוּגוֹת פָּנֶיה, שְׁבוּיָה בִּיגוֹנָה, כִּי

אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְךָ לָדַעַת מוקדש למקלחת הישנה מאת: דליה שלח   אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן מִמֶּנוּ שָׁאֲבוּ אַחֵיךָ הַוָותִיקִים עוֹז כָּזֶה

במות אורן הירשפלד ז”ל מאת: צבי אשכנזי   יֵשׁ וְהַכֹּסֶף לָאוֹר כְּבָר נִלְאֶה מִלַּחֲבֹק אֶת הָאַיִן, מִנִּי תַּמְרוּרִים עֵת יָשׁוּב נִפְרְמָה שְׁאֵרִית חִיבּוּקוֹ עַל סַף

בשולי חיינו – מתוך מכתב א. על ה”חכמות” החיים המשותפים בקיבוץ הורסים הרבה מחיצות. פגישה בלתי אמצעית בין האנשים בעבודה ובחיי החברה, אין דומה לה

הַיַּעַר מאת: יצחק תבורי מתוך “ידידי הגמדים”     הַשִׂיחַ שִׂיחִי, הַסְּנֶה סְנֵיִי – אָמַר הַסְּנָאִי -הַשֶׁמֶשׁ שִׁמְשֹׁי, וְהַתְּכֵלֶת שֶׁלִּי – קָרָא הַכִּיְכִלי. -הַשִּׁיר הוּא

יָפוֹת הָאַלְמָנוֹת לאושרה מאת: דליה שלח מתוך “אהבות על סף האין”   הַפְּרָחיִם פּוֹרְחִים אַחֲרֵי כָּל הַמִּלְחָמוֹת הָאַלְמָנוֹת. קוֹצֵי בָּר יְכֻנְּסוּ בְּבִדְלֵי צִנְצָנוֹת הַזִּיְכרוֹנוֹת. רָקִיעַ

אוריאלה תמיר (שנאן)                                                                                                        אוגוסט 1982 קטעי זיכרונות כל בוקר היינו יורדים לים כנרת ונפגשים עם ילדי קבוצת כנרת. הם היו מביאים לארוחת עשר לחם עם