זכרונות. נכתבו על ידי חיים ייני
בשנת 1927 המשלחת הראשונה של הקיבוץ באה לחצר כנרת כדי להיודע על דרך טובה אשר בה נוכל להגיע לרפת של קבוצת כנרת. וכך עלינו שלושתינו-אני, שלמה שחור ואיתנו ש. פינסקי ושמעון (אולי שמעון רוזינר). ומה גדולה הייתה ההתרשמות כי מצאנו רפת בנויה ולכל חבר וחבר הוקצה מקום של פרה אחת בלבד. לאלה הנשואים שבננו הוקצו שני מקומות. ומה מאושרת הייתה המשפחה שקיבלה את חדר הפר. וכי מה אגיד לכם? כי לא זו בלבד שלפתע ראינו אנשים החיים ברפת, לא זו בלבד שלא הייתה פליאה על שבתנו ברפת אלא כעת כאשר רק נזכרים באפיזודה זו יש להתפלא על זאת שהאנשים אשר גרו שם ברפת זו, שאף פעם לא התפעלו מזאת, אלא הייתה זו ישיבה נורמלית ממש. כל אחד מאתנו או כל זוג היה נכנס לתוך חדרו בהרכינו ראשו דרך הברזל המכוון לראש הפרה. ואילו עכשיו כאשר רואים את הרפת של כנרת אי אפשר לתאר כי אפשריים חיים כאלה. אכן הייתה זו רפת לתפארת והכל בכל ברפת זו: שולחנות הועברו באורך של הרפת, מחסן בגדים של הרפת צפון-מזרח, המטבח בצפון-מערב, שתי שורות של תאים תאים לפרות, ובדרומה של הרפת שני תאים גדולים של הפרים השניים. מעל התקרה תלוי לוקס והחיים כבכוורת, רעש והמולה –כי בונים קיבוץ.
וראו זה פלא “כי בונים קיבוץ אני אומר” יראו החברים כי מדובר כאן בשנת 1932, ואכן וכבר כולנו נמצאים בזו הנקודה, טוצ’קה בלעז ואפילו מתכוננים לנטיעת פרדס, בננות ולהכין מספוא לעדר הפרות שהעברנו מהחצר לנקודה. בדרך היה גשר די ארוך בכדי לעבור את הכנרת ובקיצור רק כאשר עברו את הגשר התפרץ העדר וכולו נכנס לים. וכולנו נשארנו פעורי פה והסתכלנו על הפרות האמיצות השוחות מזרחה להרי סוריה. רבים כבר חשבו שאין לנו פרות, ואז קרה נס וכולן חזרו לחוף הדרומי של הים והמשכנו להדרים איתן לנקודה.
נטיעת העץ הראשון בנקודה. היה זה יום מופלא בעמק הירדן וזו הפעם הראשונה שהתנסינו בהשקאת ההצפה. ואכן לא ידעו על שיטה זו עד אשר המהנדס בלאס לא המציא אותה. וכבר מהבוקר עבדו חברים לשני צידי התעלה וחיכו לזרם המים אשר היה צריך לבוא מהירדן. ובאותו בוקר הלכתי שני קילומטר דרך התעלה הפתוחה להניע את המשאבות ובנקודה את התחלת ההתיישבות. ובקיצור, העץ ניטע, המים הוזמנו מבעוד יום וכולם כולם מחכים להתפרצות המים לשטח הפרדס. השכנים שלנו דגניה א’ ו-ב’, כנרת ובית זרע נאספו כולם מול פי הבור של העץ הראשון וחיכו לזרם המים. והמים לא מגיעים. ולא הגיעו המים לעץ הראשון כי הייתה עליה בתעלה. ושוב לא אשכח יום זה כאשר ראיתי את החברים דוחפים המים אל העץ הראשון ולא באו ולא דיברו עד עם ניטע העץ והושקה. הואיל והמים היו צריכים לזרום בגובה התעלה שבמקרה לא נחפרה כראוי על ידי חברינו מיטיה דז’, נדחתה ההשקיה למחרת היום. ואכן סידרו תלם חדש של שלושה פרומיל בגובה והפרדס הושקה.
זריעת האספסת וצמיחת התלתן. ואפשר להגיד שבשנת 1932 ומכונות זריעה לא היו עדיין וכל הזריעה נעשתה בידיים, ולזרוע ביד זו תורה שלמה. והוזמנו מדריכים של מספוא ובא מיודעינו רוזנפלד מדגניה ב’ במיוחד ליום עבודה וכולנו אנשי המספוא יצאנו לזרוע. זרענו ולאחר מכן כרענו ברך בכדי לבדוק את הזריעה ואכן רק כאשר שמנו יד ועל יד כל אצבע היה גרעין של אספסת, ורק אז ידענו שהזריעה בסדר. וגם שמח הלב כאשר באנו לזמן הנביטה ועמדנו והסתכלנו ומה מוזר היה לראות את האנשים הולכים מורדי ראש ומסתכלים בפלא הגדול-פלא הנביטה.
הפרודניה. כאשר נשלח חיים הורביץ להשקות את האספסת והוא חזר לחצר והדיע כי “יוק” ואין דבר כזה על מפת האדמות של אפיקים. והוא נשלח שוב להשקאה וכאשר באנו לשטח ואכן הפרודניה הייתה כבר במצב שטרם אפשר היה להשמידה וכך למדנו להתגבר על פרודניה זו בשנה שלאחר מכן וידענו כי כמה ימים לאחר הנביטה יש לפזר בריום רעל בצורה סדירה. ואכן, ככה הגענו לשדה של אספסת ובכביש שליד החלקה היה מלא פרודניה והם טיילו וחיפשו רק ממש בכביש.
גידול התלתן. ואני נזכר איך היינו באים לחלקה עם רובה טוטו ויורים על הציפורים שהיו מתנפלות על השדה ותוך כמה רגעים לא נשאר זכר לתלתן. מכת ציפורים וארבה וכל מיני מזיקים, כי לא רק בכל השטח של 500 דונם שקיבלנו מהמשקים דגניות , כנרת ובית זרע. לא עץ ולא שיח ובדיוק כפי שנראתה בעת נטיעת העץ הראשון. “ואדמה זאת קיימת אלפים של שנים ואין תוכנית של מחזוריות” עכשיו באנו הנה לנטוע פרדס וראה זה פלא על כל פלא המים הגיעו ועד לשטחים הרחוקים של המשקים הוותיקים. וחיותא אמרה: “וכי מה הוא הפלא הגדול, כאשר זורעים ומשקים ולאחר מכן זה גדל. וכי מיהוא אשר עסק בחקלאות ולא ידע מזה”?
אפיזודות שונות נוספות:
המרעה המלאכותי רודוס בתערובת זרעים שונים, כאן באפיקים.
עבודה בשדה עם סגן נשיא ארצות הברית וולס, הוא נשלח לעבודה לכמה שעות ונשאר כאן כל היום.
פגישות שונות עם סופרים ואמנים שחקני הבימה והאוהל.
קבלת פרס עבור גידול תירס לגרעינים. פרס שני אמנם אבל כי היו זמנים שהגענו ל-5 אלפי ק”ג גרעיני תירס לדונם.
בניית האקוודוקט בצד המזרחי ומקורות המים של הירמוק.
המצאת המדפן של אלכסנדר, והסקרייפר אשר יחיאל עלי עבד בו.
החליבה החשמלית – המצאתו של אלי פלס.
