ארד חיים  ז”ל 

דף הנצחה לארד חיים  ז”ל   (07/03/1917 – 06/11/1987)     (  –  יד חשון תשמ”ח )

שם האב: יצחק. שם האם: אלמה. חבר הקיבוץ משנת 1945 חיים נולד בקריפילד שבחבל הרוהר בגרמניה, בשנת 1917. הוריו היו אמידים ואחותו היחידה שהשתייכה למפלגה הקומוניסטית, השפיעה עליו שיצטרף לקומסומול הגרמני. בעקבות עליית הנאצים לשלטון, שינה חיים כיוון והצטרף לבית הספר להכשרה חקלאית שהקים זלמן שוקן ליד ברלין ושהה שם כשנתיים. בשנת 1936 קיבל סרטיפיקט ועלה ארצה. מנמל חיפה נשלח ישר לקיבוץ “השדה” שהיה אותה עת בהכשרה בראשון-לציון ועלה אח”כ להתיישבות לשדה-נחום. בהכשרה בראשון לציון נענה לקריאת המוסדות הלאומיים והתגייס למשטרת המנדט. יחד עם קיבוצו עלה לעמק-יזרעאל המזרחי ובמסגרת מבצע “חומה ומגדל” הקימו את שדה-נחום. שם הכיר את אסתר ונישא לה ושם נולד בנם יואל. לאחר תקופה של כשנתיים שהמשפחה חייתה בהרצליה,הם פנו והתקבלו לאפיקים. באפיקים עבד חיים ברפת, ובנובמבר 1947 גוייס לפלוגת חי”ש במסגרת ההגנה, והשתתף בקרבות הקשים בעין-זיתים, כנגד כוחותיו של קאוקג‘י. לאחר מכן העוברה פלוגתו לגליל-התחתון, לביה”ס כדורי, והשתתפה בהגנה על ישובי האזור. עם ההכרזה על הקמת המדינה, במאי 1948, נשלחה הפלוגה לעזור בהדיפת הסורים שפרצו לעמק-הירדן והתקיפו את משטרת צמח. המשטרה עברה מיד ליד. ב-19 בנובמבר הצליחו הסורים להדוף את המגינים המועטים לכיוון דגניה א‘. חיים נפצע קשה, זחל וגרר את עצמו על-מנת לעבור את המרחק מצמח לדגניה. משם פונה לבית החולים בטבריה ושכב כשנתיים בבתי חולים. בשנת 1950 חזר לעבודה עם נכות קשה. תחילה עבד כמחסנאי במוסך הטרקטורים ואחר כך במחסן בחשמליה. בסוף אותה שנה נולדה הבת ליאורה. מאז עבד חיים בחשמליה , אך עבודתו האמיתית ואהבתו הגדולה הייתה בריכוז ענייני הביטחון השוטף. כ-14 שנה שימש חיים בתפקיד של רב”ש כשהוא חוזר שוב למשטרה, הפעם למשטרת-ישראל. בתפקידו זה היה אחראי למחסן הנשק – אך בעיקר שימש כתובת לציבור ולמשטרה בכל העניינים הקשורים לתחום זה. על אף שסיים את תפקידו באופן רשמי – המשיך לשמש כתובת בכל מקרה של גניבה או הסתבכות עם החוק. חיים היה גאה בכך שהיה זכאי לשאת את אות-המשמר, אות-ההגנה ואות מלחמת-הקוממיות. בטיפול בענייני הבטחון ראה את ייעודו המרכזי, מאז גיוסו בשנת 1936 למשטרת המנדט. לימים, הגיעה לאפיקים אימו של חיים, אלמה הרץ. היא חייתה באפיקים קרוב ל-25 שנה. חיים טיפל בה במסירות רבה. נישואיו של חיים ואסתר הסתיימו. בתקופת חייו האחרונה, הכיר חיים את פניה ארצי מדגניה א‘. סיפור אהבתם ותמיכתם זה בזו סופר ונכתב. סיפור יפה זה נקטע עם מחלתו של חיים והחלטתו האישית שלא לתת לסבלו להכריעו והוא לקח את גורלו בידיו. הוא האמין שבחברה מתוקנת צריך לתת לאדם להחליט מתי הוא בוחר במוות, ולפי בחירתו – הגיעה שעתו. חיים נפטר בהיותו בן 70 . הניח: בן יואל, בת – ליאורה , ונכדים. יהי זכרו ברוך.