בכר רבקה ז”ל

דף הנצחה לבכר רבקה  ז”ל   (08/04/1919 – 22/12/1996)     (  –  יב טבת תשנ”ו )

שם האב: אברהם. שם האם: שרה. חברת הקיבוץ משנת 1945 . רבקה נולדה בעיר סרייבו שביוגוסלביה, בשנת 1919. המשפחה הייתה מסורתית. אמה הייתה עקרת-בית ואביה עבד בחנות. ארבע אחים ואחיות היו לה ובבית התגורר גם הסבא, אביו של אביה אברהם. הסבא היה איש דתי ומלומד מאד ושמר באדיקות על מנהגי הדת והכשרות של המשפחה. רבקה למדה בבית הספר היסודי ואח”כ בבית ספר תיכון מקצועי. בגיל 15 החלה ללמוד את מקצוע התפירה. לאחר מכן, בשנת 1935, הצטרפה להכשרה של תנועת הנוער “תכלת-לבן” – נצ”ח”. בהכשרה שהתה רבקה שנתיים. שם פגשה את יחזקאל והם נישאו, עוד ביוגוסלביה. שנה לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה נפטרה אימה. אביה נותר לבד, ורבקה חזרה הביתה כדי לסייע ולתמוך בו. כאשר הגרמנים נכנסו לעירם, רבקה הצליחה להימלט וחזרה למקום ההכשרה בבלה-לוקה שנכבשה על-ידי האיטלקים. אביה וכל שאר משפחתה נספו בשואה. ב-1943 האיטלקים נטשו את העיר והיהודים אספו כסף וקנו אונייה, ובה הפליגו רבקה ויחזקאל לאזור “ברי”, שם שהו שמונה חודשים ושם חיכו לקבלת הסרטיפיקטים, על-מנת שיוכלו לעלות ארצה. לישראל עלה הזוג הצעיר בשנת 1944 ומיד אחרי-כן הגיעו לאפיקים. רבקה חברה לאחיה בנימין מאסטרו שהיה חבר הקיבוץ כבר משנת 1937. אחות נוספת שניצלה מאימי השואה היא אחותה הצעירה של רבקה, שעלתה ארצה והייתה חברת קיבוץ עמיעד ושם גם הקימה את משפחתה. זמן קצר לאחר בואם לקיבוץ, עברו רבקה ויחזקאל לעין-גב והצטרפו שם לחבריהם מהעלייה היוגוסלבית. לאחר 4 חודשים, הביעו את רצונם לחזור לאפיקים ולהתקבל לחברות. בשנת 1945 הם שבו לאפיקים והשתלבו בחיי העבודה והקהילה, ועם הזמן נולדו שלושת ילדיהם, אפרים, רמי ושרי . בתחילה עבדה רבקה באקונומיה אך מסיבות בריאות עברה לעבוד במתפרת אפיקים ועבדה כתופרת במרבית שנותיה. בשנות חייה האחרונות חלתה רבקה במחלה ממארת, ממנה נפטרה, בהיותה בת 77 , תשעה חודשים לאחר פטירתו של יחזקאל בעלה. הניחה: בנים – אפרים ורמי, בת – שרי, נכדים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.