דף הנצחה לבן יצחק דן ז”ל (26/10/1942 – 16/04/2019) ( טו חשון תשג – יא ניסן תשעט )
שם האב: שלמה
שם האם: קיטי
התקבל לחברות בשנת 1961
דן נולד בסתיו 1942 להוריו קיטי ושלמה בן-יצחק, מחברי אפיקים הוותיקים.
ילד שקט ומופנים, שספג בבית את התרבות האירופית הקלאסית, יותר מאשר את החספוס הצברי. בקיבוץ עבר את המסלול המקובל, המשותף לכל ילדי הקיבוץ: בית תינוקות, שישייה וגן שולמית שבבית הלבן. בביה”ס היסודי המקומי נחשב לתלמיד טוב, בעיקר במקצועות הריאליים, ואהבת המוסיקה הקלאסית הייתה חלק בלתי נפרד מאישיותו. את לימודי התיכון עבר בביה”ס המקצועי וגם שם נחשב לתלמיד טוב ובעל מקצוע מעולה. בצבא התגייס לחיל-הים ושירת
4 שנים בצוללות. שמיעתו האבסולוטית עמדה לצידו בהפעלת הסונאר וקריאת התדרים המזהירים מפני הסכנות המאיימות במעמקי הים. בסיום שירותו הצבאי רצה דן להמשיך את המסלול בצבא קבע, כשהתוכנית הייתה לקלוט צוללת חדשה מאירופה ולהביאה לחיל-הים הישראלי. הקיבוץ התנגד להארכת השירות הצבאי, ודן– “ילד טוב אפיקים”, קיבל את הדין וחזר הביתה, וכך ניצלו חייו כשלא עלה על הצוללת “דקר”.
דן החל לעבוד במסגרייה, ונחשב לאיש מקצוע מוערך. חרט, דייקן ואחראי.
במקביל החל לבנות את ביתו האישי, הפרטי. יחסיו עם עליזה, (בתה של מרגיט, אשת אביו) התהדקו וקיבלו תפנית רומנטית. הם התחתנו, ובנו את ביתם המשפחתי באפיקים. כאן נולד בנם הבכור שגיא. נישואים אלו לא צלחו ודרכיהם נפרדו.
לימים הכיר דן את דרורה. יחד הקימו משפחה יציבה וחמה, ונולדו ילדיהם – איריס, דלית ושחר. דן היה איש משפחה מסור ואוהב. גאה בילדיו ומעורב בחייהם. הם הרבו לצאת לבילויים משפחתיים משותפים, וידעו שנים יפות של יחד משפחתי תומך ומחבק.
במשך שנים היה דן אחראי על ספריית התקליטים בקיבוץ. מאות תקליטים של מוסיקה קלאסית היו בספרייה, וניתנו בהשאלה לחברים אוהבי מוסיקה.
תקופה ארוכה היה דן מקיים חוגי האזנה למוסיקה קלאסית לקהל מאזינים נאמן שהצלילים הילכו עליו קסם. בילדותו למד דן לנגן בכינור אך לא התמיד בכך בבגרותו. הוא לימד את עצמו לנגן במפוחית. כלי קטן וצנוע, עליו ניגן להנאתו ולהנאת בני משפחתו. דן גם מאוד אהב לצלם. כנראה רכש את אהבתו מאביו שלמה. צילם בעיקר נוף ודומם, והקים מעבדה עצמית לפיתוח תמונותיו.
עם זאת, היו חייו של דן רצופים חוויות קשות של שכול ומוות, שנצרבו בנפשו. אחותו רותי נפטרה ממחלה בהיותה ילדה קטנה בגן, בשנת 1957 .
בשנת 1976 אחיו עלי שם קץ לחייו בהיותו בחור צעיר.
אביו שלמה נפטר בשנת 1989 ואחרי כן נפטרה רעייתו מרגיט, בשנת 2005.
עליזה, רעייתו הראשונה של דן, נפטרה בשנת 1998 .
בשנת 2008 נפטרה אמו קיטי ואחרי כן נפטרה רעייתו דרורה, בשנת 2011 .
במהלך השנים, איבד דן אף את שני חבריו הטובים.
דובי ברקוביץ שנספה בתאונה מחרידה, ושלמה רוסו.
כשעברו השנים, ודן נשאר להתמודד עם הבדידות והאובדנים, החלו הסדקים בנפשו להעמיק ולהכאיב. דן, שיצא לפנסיה, ניסה להשתלב בפעילות של “ביתנו”.
הוא השתתף בחוג למוסיקה כמובן ,ובחוג לקולנוע, אך משהו כבר התערער מבפנים. המחלה גברה עליו והשנים האחרונות היו רצופות סבל וחוסר אונים. המוות שבא בחטף, גאל אותו מייסוריו וסוף סוף מצא דן את מנוחתו.
בן 76 שנים היה דן במותו.
לאורך כל שנות מחלתו, בנו שגיא וענבל רעייתו, היו לצידו, תומכים ועוזרים ומחבקים. ילדיו, אף הם סייעו לתמוך באביהם, ועם מותו, הם איבדו אבא וסבא אוהב ומסור.
הניח: ילדים: שגיא, איריס, דלית ושחר, אחות נעמי, נכדים ובני משפחה.
יהי זכרו ברוך.
