דף הנצחה לבקר ישראל ז”ל (03/02/1926 – 22/11/2005) ( – כ חשון תשס”ו )
שם האב: שמואל. שם האם: שפרה. חבר קיבוץ משנת 1949 שרוליק נולד בחיפה, אח לשתי אחיות. הוריו שמרו מסורת אך שרוליק היה אתאיסט. למד ב”גימנסיה ביאליק” בחיפה, ואח”כ בבי”ס מקצועי. הצטרף לתנועת “מחנות העולים”, שיחק כדורסל ב”הפועל-חיפה” בגיל 17 התגייס לפלמ”ח. עם ההכשרה הראשונה של הפלמ”ח, היה בין מייסדי קיבוץ “בית קשת”, הקיבוץ הראשון של הפלמ”ח. שם הכיר את שושנה. כשפרצה מלחמת העצמאות השתתף בקרבות הגליל-התחתון, שושנה שירתה כאחות המלווה את השיירות לירושלים. בהפוגה הראשונה של המלחמה, החליטו להינשא. את החופה העמידו על שפת הכנרת, נישאת על 2 רובים ו-2 קילשונים. שושנה החליטה שהבית יהיה בקיבוץ אפיקים, ושרוליק, לאחר לבטים ארוכים וקשים קיבל את הדין. באפיקים נולדו שלושת ילדיהם. שרוליק היה חקלאי בכל נימי נפשו. במשך שנים עבד בפלחה, היה מרכז משק, אחראי בתק”מ על הרכב והמיכון החקלאי, גזבר בית-ירח, אך בעיקר הקדיש מזמנו וכישרונו לפיתוח המיכון החקלאי. יחד עם אלי פלס ז”ל פיתח את: קודח הבורות, מתקנים לחליצת עמודים בבננות, מזמרה הידראולית לגיזום תמרים ועצי פרי, מכסחת דשא, עגלת סיקול, מקצרה לגיזום בכרם, עגלת האבסה ברפת ועוד ועוד. שרוליק ייזכר כשחקן כדורעף מצטיין בנבחרת הכדורעף של אפיקים בימי הזוהר שלה, עת היינו מעצמת ספורט. שרוליק חבר לאריק בנו בפיתוח הקלנועית והיה כל השנים יד-ימינו. תרומתו כאיש פיתוח בצח”מ רכב חשמל, בייחוד בסופר-לייט, הייתה מכרעת. כשנפגעה בריאותה של שושנה, התגייס שרוליק כל כולו לעזרתה. גם כשהתגלתה מחלתו, הייתה עיקר דאגתו נתונה לשושנה. מותו בא לו לפתע. שרוליק ייזכר כאדם אכפתי מאד. איש של ערכים ושל אחריות ציבורית. הניח אישה – שושנה, בן – אריק ובנות – עפרה ורקפת , ונכדים. יהי זכרו ברוך.