דף הנצחה לגוטסמן גבריאל (גוסטי) ז”ל (02/12/1921 – 27/12/2011) ( – א טבת תשע”ב )
שם האב: יעקב. שם האם: רבקה. חבר הקיבוץ משנת 1947 גוסטי נולד בדצמבר 1921 בוינה, בירת אוסטריה, להוריו רבקה ויעקב. בן הזקונים במשפחה, אח ליצחק (גוטרל) ולאחות בכורה. אביו היה סוחר פרוות מצליח שפרנס את המשפחה בכבוד. כשעלה היטלר לשלטון בגרמניה, החליט אבי המשפחה לעזוב את וינה ולעבור לאיטליה. האח גוטרל לא הצטרף אליהם. הוא כבר החליט כי מקומם של היהודים רק בארץ-ישראל, בהגשמה אישית, ציונית וחלוצית. גוסטי הצעיר נשאר עם המשפחה. זמן קצר לאחר מכן נפטרה אחותו ממחלת השחפת, ואחריה נפטרה גם האם. גוסטי נשאר לבד עם אביו, והחל ללמוד את רזי הפרוונות. כשפרצה המלחמה, נלקח גוסטי למחנה ריכוז פרמונטה וכשהשתחרר, הצליח לאתר את אביו באחד הכפרים, שם הסתתרו יחד מפני הגרמנים עד תום המלחמה. ואז, כתוצאה מפגישה מקרית עם חייל בריגדה ישראלי, הובאו גוסטי ואביו לנמל ברי, ומשם הפליגו באונייה לארץ-ישראל. בנמל חיפה חיכו להם גוטרל ויעל והשמחה הייתה גדולה. בתחילה גרו בחולון. גוסטי החל לעבוד במפעל לפרוות, אך אז החלו ה”מאורעות” ורוחות מלחמה כבר נשבו באוויר. גוטרל הציע להם לעבור לקיבוץ למען אבא. גוסטי השתכנע, ובשנת 1947 הגיע לאפיקים והספיק לקחת חלק בקרבות מלחמת העצמאות בעין-גב, בצמח ובסג‘רה. אחר- כך גוייס לצבא הסדיר ושירת בגדוד של ז‘ורא שנאן. כאן באפיקים הכיר גוסטי את אהובה והתאהב בה. הזוג הצעיר התחתן ויחד בנו להם קן משפחתי חם ואוהב ונולדו ילדיהם רבקהל‘ה, שי, אילנה ונורית (נוקי). גוסטי הצטרף לעבודה עם גוטרל אחיו שהיה מנהל המוסך באפיקים והפך למכונאי מעולה. היחד של האחים גוטסמן פרץ את גבולות המוסך והניב את מגרש השעשועים המפורסם של יום העצמאות באפיקים. מאז השנה החמישית למדינת-ישראל הם בנו את קרוסלת הטרקטורים במגרש הכדורגל, שהופעלה לצלילי שירים עבריים ודגלים צבעוניים. מדי יום העצמאות היו מציינים את “המותג הגוטסמני” בשמחה, בתודה, בהערכה ובכבוד. יותר מאוחר עלה הרעיון לייצר רכב חשמלי פשוט, קטן ונוח למוסדות גדולים, למפעלים ולאזור הכפרי. גוסטי הצטרף לצוות שהחל בהרכבתו. שנים רבות עבד בצח”מ ותחת ידיו האמונות הורכבו רכבים רבים שהיטיבו את איכות חייהם של רבים מאד. בשעות הפנאי היה גוסטי מצייר ומפסל ויצירותיו הרשימו ביופיין. גם קול ערב היה לו. הוא אהב לשיר קטעי אופרות איטלקיות מפורסמות ומדי “סדר פסח” הופיע בקטע סולו, עד לשנים האחרונות שבנו שי החליף אותו והמשיך את המסורת. בנוסף, גוסטי היה ספורטאי חובב והצטיין בקליעה למטרה, במשחק הטניס והיה גם אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל המקומית. השנים האחרונות לא היו קלות לגוסטי. מחלתה של אהובה פגעה בהרמוניה הזוגית וכשנפטרה , נותר חלל ריק בליבו. המעטפת המשפחתית ההדוקה והכול כך מסורה ותומכת ומפנקת לא יכלה עוד לעצור את גלגלי השיניים של הזמן ומכאוביו, והוא נפטר בהיותו בן 90. הידיעה כי חייו היו עתירי מעש, יצירה, יופי, שמחה ואהבה – יש בה משום נחמה. הניח: בן – שי, בנות – רבקהל‘ה, אילנה ונורית (נוקי), נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.