גלעדי רחל ז”ל

דף הנצחה לגלעדי רחל  ז”ל   (28/12/1915 – 18/02/1993)     (  –  כז שבט תשנ”ג )

שם האב: ניסן. שם האם: בתיה. חברת הקיבוץ משנת 1937 רחל נולדה בלטביה, גדלה והתחנכה בבית מסורתי, אך כבר כנערה צעירה קשרה את חייה עם “נצח”, תנועת הנוער הציוני החלוצי. למרות הקשר המיוחד שהיה לה עם משפחתה, נפרדה ממנה ואחרי שתי שנות הכשרה, עלתה לארץ והיא בת 20. התחנה הראשונה בארץ הייתה משק הפועלות בעפולה. שם חוותה רחל את ההשתלבות בחיי החברה ובעבודה החקלאית. רחל ניהלה את הרפת ועשתה את כל העבודות הנדרשות בה. שם גם עמדה לראשונה במאורעות ובמלחמה עם פורעים ערבים. יריות, לילות ללא שינה ועבודה תובענית ביום. למרות הקשיים, פיעמה בה שמחת בת-העיר הנעשית חקלאית ובונה כך את הארץ.שם פגשה את מתתיהו ואיתו באה לאפיקים. באפיקים השתלבה רחל בגן הירק, בפרדס ובכרם, מעוררת קנאה בחבריה על זריזות הידיים המאומנות בעבודה. גם כשפרשה לעבודה משרדית, שמרה אמונים לכרם, וכל שנה עם בוא האביב, הייתה יוצאת אל הכרם לעבודות הבציר והאריזה. מכוח אישיותה גיבשה את צוות האורזות וידעה תמיד לשמור על קשר עם הצעירים מבין עובדי הכרם. יותר מ-24 שנים נשאה רחל בליבה את כאב נפילתו של יצחק בנה, וכמעט 18 שנים עברו מאז הסתלק גם מתתיהו, ובתוך הכאב הזה של האלמנות והשכול, ידעה לדבוק בחיים ולהמשיך ולהיות כוח מניע במשפחה ובחברה. רחל בלטה במסירותה לעבודה, ביחסי האנוש שטיפחה, בנאמנותה לקיבוץ, במרכזיותה במשפחה, וכזאת הייתה גם כשנאלצה בשנותיה האחרונות להתמודד עם מחלה קשה עד שנפטרה בהיותה בת 78. עשר שנים לפני מותה אמרה לנכדתה: “ידעתי חיים של הרבה שנות אושר וסיפוק וגם של צער וכאב – אך תמיד מלאי עניין ותוכן”. הניחה: בנות – עדי ובתיה, ונכדים. יהי זכרה ברוך.