יבזורי ריבה ז”ל

דף הנצחה ליבזורי ריבה  ז”ל   (09/12/1905 – 20/06/1986)     (  –  יג סיון תשמ”ו )

שם האב: ברוך. שם האם: נחמה. חברת הקיבוץ משנת 1942 ריבה נולדה בשנת 1905 באודסה שברוסיה. היא נולדה למשפחה אמידה, שהקפידה לשלוח את כל תשעת ילדיה לגימנסיה פרטית. המנהלת דאגה לנטוע את הרעיון הציוני בלב תלמידיה. כל בוקר לפני תחילת הלימודים, היו שרים את “התקווה”. הצהרת בלפור הפיחה תקוות רבות וריבה הצטרפה לתנועת “מכבי” ומשם עברה לתנועת “החלוץ” הלגאלית ועברה את המסלול של הכשרה ועבודה לקראת העלייה לארץ-ישראל. בשנת 1928 עלו ריבה, בנימין בעלה ובתם הבכורה מעיינה לארץ. ריבה שהייתה רגילה לתיאטרון הרוסי ולסופרים הרוסיים, עברה משבר קשה בארץ ואפילו חשבה לחזור לרוסיה. ארבע שנים ראשונות בארץ חייתה המשפחה בתל-יוסף ושם נולד בנם איתן. עקב המשבר בגדוד-העבודה והצורך לעזור לעליית ההורים – עברה המשפחה לתל-אביב ומשם לחיפה. בשנת 1942 החליטו לנטוש את חיי העיר ולחזור לחיות בקיבוץ. מכיוון שבאפיקים היו משפחות של ידידים מאודיסה – באו לחיות באפיקים. באפיקים נולדה בתם אמירה וכאן היכתה המשפחה שורשים. ריבה הייתה חרוצה והשקיעה בעבודה את מלוא כוחה ומרצה. שנים רבות עבדה בלול, בחמד ובמחסן והעידה על עצמה שלא הצטערה על הדרך שהלכה ולאן שהיגעה. היא חייתה בעניין, במרץ ובמאבק. עניין ההגשמה הייתה הכותרת לכל מעשיה. לא דיבורים – אלא הגשמה. בתקופת חייה האחרונה, כשהרגישה שכוחותיה הפיזיים והרוחניים הולכים ויורדים – החליטה בהכרה שמספיק ודי. היא נתנה לכך ביטוי בע”פ ובדרך התנהגותה. לא שיתפה פעולה עם ניסיונות “שיקום” כביכול. בשקט ולבד הלכה בהכרה מלאה לקראת סיומם של חיים שאותם חייתה בהכרה ומתוך בחירה והחלטה של כל צעד וצעד. מוקפת בנים, נכדים ונינים סיימה חיים ארוכים ומעוררי כבוד. הניחה: בנות – מעיינה ואמירה, בן – איתן, נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.