דף הנצחה לכהן (לב) חביבה ז”ל (27/12/1913 – 15/02/2011) ( כח כסלו תרע”ד – יא אדר תשע”א )
שם האב: אליהו. שם האם: הינדה. התקבלה לחברות בקיבוץ בשנת 1935 חביבה נולדה בעירה וורנה שבליטא, להוריה הינדה ואליהו לבית לב. משפחה יהודית חופשית, אמידה, שהתפרנסה ממסחר, וגידלה את שבעת ילדיה תוך דגש חזק על חינוכם הכללי והעברי. חביבה למדה בביה”ס עברי ואחר-כך גם בגימנסיה עברית ובאותה תקופה אף הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר” מס.ס.ס.ר. האווירה בקהילה הייתה ציונית. חביבה זכרה איך חגגו בעיירה את פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים. איך כילדים היו מפיצים את העיתון העברי בין התושבים, ואיך היו שותפים לגדוד מגני השפה העברית. הכול היה מכוון מטרה לסלילת הדרך לעלייה לארץ-ישראל, וחביבה אכן יצאה להכשרה כדי להגשים את היעד הזה. באותה תקופה קשה מאד היה להשיג סרטיפיקטים, וכשזכתה סוף-סוף לקבל את הסרטיפיקט המיוחל, עלתה לארץ לבדה, והיה לה ברור שהיא מצטרפת לקיבוץ חדש בארץ. היא כבר שמעה על קיבוץ אפיקים, קיבוץ “השומר הצעיר” מס.ס.ס.ר , והחליטה כי זה בדיוק מתאים לה. בראשית 1934 הגיעה חביבה לאפיקים, בדיוק ביום נטיעת הכרם הראשון. המגורים היו בסוכת מחצלות, לוהטת בקיץ, ורטובה מגשמי החורף. אבל חביבה מתארת את האווירה הזאת כ”רומנטית”. כאן הכירה את דוד שבא לאפיקים מרמת-רחל והם נישאו והקימו את ביתם באפיקים. פה נולדו ילדיהם – מוליק, מירב ועפר. חביבה עבדה בתחילה בחקלאות. אחר כך קיבלה לאחריותה את מחסן חברות-הנוער, ולאחר מכן את מחסן הילדים. כשנפתחה סוכנות דואר עצמאית באפיקים, עברה חביבה לעבוד בדואר. אישה חרוצה הייתה, אחראית מאד, מאורגנת, דייקנית ומסורה וביצעה את תפקידיה בהתמדה לאורך שנים רבות. שנים מספר עבדה ב”קלת”, וכשפרשה – השתלבה בעבודה ב”חמד”. בשנותיה האחרונות מצאה בית-חם ב”סביון”, שם בלטה בתבונת-כפיה, בעבודות סריגה ססגוניות . אישה דעתנית הייתה חביבה. התעניינה בנעשה בקיבוץ, בארץ ובעולם. הביעה את דעותיה בישירות ובבהירות ובאכפתיות גדולה. לאחר מותו של בעלה דוד, בשנות אלמנותה הארוכות, הוכיחה חביבה את חוזק רוחה. החיים עבורה היו משימה שיש לדבוק בה ולמלאה באופן הנכון, הצודק והטוב ביותר האפשרי, ומבלי להתפנק. היא פשוט לא ידעה להתפנק. מסביבה גדלה המשפחה והתרחבה, וחביבה רוותה נחת מילדיה, נכדיה וניניה, אותם אהבה ועליהם הייתה גאוותה. חביבה נפטרה בשיבה טובה, ולמרות כאבי הגוף נשמרו חושיה צלולים ובהירים, עד יומה האחרון. הניחה: בנים – שמואל (מוליק), ועפר, ובת – מירב, נכדים, נינים ובני משפחה.. יהי זכרה ברוך.
