לולב הילה ז”ל

דף הנצחה ללולב הילה  ז”ל   (28/07/1937 – 15/07/2006)     ( כ אב תרצ”ז  –  יט תמוז תשס”ו )

שם האב: יהודה. שם האם: צביה חברת הקיבוץ משנת 1958. עזבה את הקיבוץ בשנות ה-80‘. הילה נולדה בשנת 1937 להוריה צביה ויהודה, חברי קיבוץ יגור. אמה צביה נספתה בתאונת דרכים בשנת 1941 בהיות הלה בת ארבע . אביה יהודה נותר אלמן צעיר מטופל ב-3 ילדים קטנים. דודתה בתיה, אף היא חברת קיבוץ יגור, הייתה להילה ולאחיה שלמה ונבות כאם, מסורה, תומכת ואוהבת. בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד נאלץ יהודה לעבור עם ילדיו לקיבוץ נווה-ים, שם עברה הילה את ילדותה ונעוריה. בעודה בשנות העשרים לחייה, הכירה את אילן ובשנת 1956 הם נישאו. תקופת-מה המשיכה הילה להתגורר בנווה-ים ושם אף נולדה בתם הבכורה חמוטל. בשנת 1958 הצטרפה הילה לאילן באפיקים, יחד עם בתם חמוטל. שנתיים אחר כך נולד בנם יובל ולימים נוסף בן-הזקונים אבנר. הילה גדלה בבית מוסיקלי עתיר תרבות. אביה ערך את החגים ביגור ובמשקים נוספים. הילה למדה במדרשה לחינוך מוסיקלי בתל-אביב והמנצח הנודע גארי ברטיני הזמין אותה להשתתף במקהלת “רינת”, המקהלה “המובילה” בישראל באותם הימים. בנוסף, למדה פיתוח קול אצל המורה הדגולה חנה ברנד. בשנת 1958 החלה הילה ללמד זימרה בבית הספר היסודי באפיקים והקימה מקהלת ילדים. באותן שנים היא התבקשה לערוך את ליל-הסדר באפיקים, על-פי הנוסח של אביה יהודה. בנוסף לאהבתה של הילה לשירה, קיננה בה עוד משחר ילדותה ונעוריה תשוקה עמוקה למשחק והיא נטלה חלק בהצגות ילדים. הופעתה האופראית הראשונה הייתה בהצגת “קונטינואה”. באותה תקופה קמה להקת “הברווזים” של אפיקים והילה נטלה בה חלק מרכזי כשחקנית וכסולנית. אחר-כך החלו העניינים להתגלגל במהירות. מישהו סיפר עליה למפיק הנודע גיורא גודיק והיא הוזמנה למלא את מקומה של השחקנית רבקה רז במחזה “גברתי הנאווה” ומילאה את התפקיד המרכזי בדמותה של אלייזה 35 פעמים. הוצעו לה תפקידים נוספים במחזה “איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ” , “דון-קישוט איש למאנשה”, “המלך ואני” ועוד. חייה של הילה נהיו מורכבים והיא מצאה עצמה נוסעת בדרכים ללא הפסק. היא פנתה לקיבוץ וביקשה תקופת חופשה כדי להיות קרובה לחזרות ולבמה. היא נענתה בחיוב וחייה נעו בין תל-אביב לאפיקים. בשנות השבעים המאוחרות, פסקה הילה להופיע על בימות התיאטרון. היא החלה להתמסר לאביה יהודה שבערוב ימיו, משכהו עיניו, עבר להתגורר אפיקים. הילה טיפלה באביה במסירות רבה וסייעה בידיו להביא לדפוס את ספרו השלישי והאחרון שעסק בכינוס מכתבי ברל. זה היה מחקר אישי-היסטורי שיהודה עסק בו כ-25 שנים ואשר הסתכם בשלושה כרכים המהווים מקורות ייחודיים לתולדות העלייה השנייה וראשית ההתיישבות העובדת. הילה עזרה לאביה לסיים מפעל חיים כביר שזכה להערכה רבה בקרב “אנשי המקצוע”. באותן שנים היא החלה ללמוד בקורס אחיות וסיימה לימודיה בשנת 1980, קצת לאחר פטירתו של אביה יהודה ז”ל. לאחר מספר שנים, נישואיה לאילן הסתיימו והיא נפרדה מחייה הקיבוציים עם עזיבתה את אפיקים בשלהי שנות השמונים. בשנות חייה האחרונות לקתה הילה במחלה ממארת ממנה נפטרה בהיותה בת 69 . הילה תיזכר כדמות מיוחדת ומרתקת במיוחד. אישה מוסיקלית, זמרת ושחקנית דרמטית ובעיקר קומית. היא תרמה רבות לחיי התרבות באפיקים ומחוצה לה. חברים רבים אהבו להיפגש איתה, לשוחח עימה ובעיקר להתבשם מניחוחות ההומור שלה וטוב ליבה. חברותיה הטובות עדנה שתבל”א ועזה ז”ל היו שלישיה משפיעה בנוף האפיקימי והיא חסרה להן ולכולם עם עזיבתה את אפיקים. הניחה: בת – חמוטל, בנים – יובל ואבנר, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.