דף הנצחה לעמרמי מרים ז”ל (24/12/1904 – 29/05/1987) ( – א סיון תשמ”ז )
עלתה לארץ-ישראל בשנת 1935 אימא של שרהל‘ה פלס מרים נולדה בחרבין שעל גבול רוסיה-סין. גדלה בבית יהודי מסורתי, אמיד ומסודר וזכתה לחינוך ופינוק ברמה גבוהה. כשבגרה, הייתה מורה למתטיקה ולהוראת השפה הסינית, ולהנאתה הירבתה לנגן בפסנתר. לאחר שנישאה, עזבה עם בעלה בית גדול וטוב וחיים חסרי דאגות. הם הגיעו ארצה, לכפר-סבא, כמעט בחוסר כל. מרים נאלצה להסתגל למציאות קשה. נולדו לה שני ילדים ולמרות הקשיים, החזיקה וטיפחה את ביתה והתמודדה בעקשנות ובכבוד עם קשיי-החיים. חייה התנהלו בצמצום וחסכנות אך ללא תלונות, בהשלמה עם המצב. המחשבה לעבור כהורה לקיבוץ הבשילה בה לאחר שבעלה נפטר. היא הגיעה למסקנה שלא תוכל להישאר לבד והגיעה לאפיקים, לחיות בסמוך לשרהל‘ה בתה, ומשפחת פלס המורחבת. בהתחלה היה לה קשה להתרגל למקום החדש אך למרות זאת, נקלטה מהר. השתלבה בעבודה במטבח. היא אהבה את העבודה ואת החברים, והם החזירו לה אהבה. השתתפה בעניין רב בפעילויות מועדון 60+ ואף יצאה לטיולים, כל עוד עמד לה כוחה. כמו כן, השתתפה בלימודי הבוקר של החברים המבוגרים ונהנתה מהם מאד. היא חידשה את נגינתה בפסנתר. במשך הזמן התדרדרה בריאותה והיא נאלצה להפסיק את עבודתה במטבח והדבר הסב לה צער רב. בשנה האחרונה הייתה העבודה ב”קשישיה” קרן אור חמה ומעודדת בתקופה הקשה. המפגש עם האנשים, היחס החברי והלבבי של העובדות, העיסוק והיציאה מהבית, מילאו את ליבה סיפוק רב והכרת תודה. עד הרגע האחרון עבדה, יצרה וניגנה בפסנתר. מרים נפטרה בגיל 82, לאחר 14 שנים יפות בקיבוץ, מלאות עניין, סיפוק ואושר, בחיק משפחה חמה תומכת ואוהבת, אסירת תודה והוקרה על כל שזכתה לקבל ולספוג. הניחה: בת – שרהל‘ה פלס, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.
