דף הנצחה לפולטורק אסתר ז”ל (15/12/1914 – 02/06/2004) ( – יג סיון תשס”ד )
שם האב: מנחם. שם האם: חוה. חברת הקיבוץ משנת 1965 אסתר נולדה בעיירה מייכוב בפולין, בדצמבר 1914 למשפחה יהודית מסורתית. האב פרנס את משפחתו מעבודתו כסוחר בקר, בעל אטליז, והאם הייתה עזר כנגדו. למשפחה היה בית בחצר יהודית, מה שאיפשר קיום חיים יהודיים מלאים וחגים יהודיים כהלכתם. גילויים אנטישמיים דחפו את המשפחה לחפש דרכים לעזוב את פולין. ארץ-ישראל נבחרה כיעד לעלייה. בשנת 1927 יצאה המשפחה, ההורים והבת הצעירה אסתר שהייתה אז כבת 12, ברכבת מפולין לנמל קונסטנצה ברומניה. משם, לאחר הפלגה, הגיעה המשפחה לחוף חיפה שבארץ-ישראל. התחנה הראשונה שלהם הייתה עפולה, עיר חדשה שהחלה להיבנות בעמק-יזרעאל. בצריף קטן ללא שירותים וחשמל, הצטופפה המשפחה כולה, מבכים את ביתם הישן והטוב שעזבו מאחוריהם אך נחושים להתמודד עם החיים החדשים. האב קיבל עבודה במפעל החשמל בנהריים כספק הבשר למפעל ולאזור. אחרי כן עברה המשפחה לטבריה ואסתר סיימה את לימודיה בביה”ס העממי. אחרי כך עזבה המשפחה לחיפה, שם סיימה אסתר את לימודיה התיכוניים. משהחלה בניית הקריות במפרץ חיפה, עברה המשפחה לקריית-מוצקין והייתה ממייסדי המקום. אסתר התחתנה ונולדה בתה היחידה – עליזה. נישואי אסתר לא צלחו ולאחר גירושיה החלה לעבוד במפעל “אתא”, ואת עליזה שהגיעה לגיל ביה”ס, החליטה להעביר לקיבוץ קרוב, אושה, כילדת-חוץ. הפרידה הייתה קשה, גם לילדה וגם לאם, אך כעבור זמן לא רב השתלבה עליזה בחברת ילדי הקיבוץ וראתה כי טוב. במשך השנים לחצה עליזה על אמה לבוא ולהצטרף לקיבוץ. אסתר השתכנעה ועברה לקיבוץ אושה, והתקבלה לחברות בקיבוץ. לאחר נישואיה של עליזה לאלי והמעבר לקיבוץ אפיקים, עברה אסתר כחברה, לחיות לצידה של בתה היחידה כאן, באפיקים. זה היה בשנת 1965. אסתר הרגישה וידעה כי סוף סוף הגיעה לתחנתה האחרונה וזהו ביתה לתמיד. אסתר השתלבה בעבודה, תחילה במטבח, ואח”כ במשך שנים רבות במחסן הילדים. אישה חרוצה וצנועה הייתה אסתר. מסתפקת במועט. אוהבת ספר, שומרת על יחס חם למסורת היהודית, ובעיקר ביקשה לא להיות נטל על אחרים. בשנים האחרונות סבלה אסתר ממחושי הזיקנה השונים שהיקשו על התפקוד היומיומי, אך השתדלה להצניע את כאביה ולהתמודד עם החולי בכבוד. עליזה התגייסה כל-כולה לעזרתה, תומכת וסועדת, ובעיקר נוכחת ואוהבת. אסתר זכתה לקבל בדיוק את אשר ביקשה לעצמה – חיים שקטים ויפים בחיק משפחה חמה, מסורה ואוהבת, עד הסוף הבלתי נמנע. הניחה – בת – עליזה, נכדים, נינים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.
