דף הנצחה לפסי משה ז”ל (17/11/1916 – 07/07/1996) ( – כ תמוז תשנ”ו )
שם האב: שלמה. שם האם: פורטונה חבר קיבוץ אלומות משנת 1950. חבר קיבוץ אפיקים משנת 1968. משה נולד בשנת 1916 במצרים. אביו היגר מבולגריה. משפחתו ידעה עליות וירידות מבחינה כלכלית ובעקבות כך החליף משה מספר בתי-ספר, מה שלא הפריע לו להתקדם בהשכלתו, לסיים בחינות בגרות ואף לקבל תואר שני בפילוסופיה. משה הצטיין בלימודים העיוניים ואף כספורטאי. בצעירותו נטה לחוגים רדיקליים בעלי נטייה לקומוניזם ודעותיו היו אנטי-ציוניות. אך מאורעות הימים בארץ ובעולם שינו את השקפותיו והוא החליט לעלות לארץ-ישראל ולהצטרף לקיבוץ. וכך, בשנת 1950 הגיע משה עם ג‘נט רעייתו וטובה בתם הפעוטה לקיבוץ אלומות. זה לא היה קל למורה המשכיל להתחיל לסקל אבנים ולשלות דגים. זה לא היה קל למשפחה הצעירה, הרגילה למבנה משפחתי חמולתי, להשאיר את התינוקת בבית הילדים לעת-לילה. למרות הכול דבקו משה וג‘נט בדרך הקיבוצית וכשניתן צו התנועה לפרק את קיבוץ אלומות, הם החליטו שהם ממשיכים את חייהם בקיבוץ. הם הגיעו לאפיקים בקיץ 1968 יחד עם שלושת ילדיהם. מהקיבוץ הקטן אלומות, מהרכס הקריר הם ירדו ללב העמק החם, לקיבוץ הגדול. ואכן – מהר מאד הפכה משפחת פסי לחלק איתן ותורם לקהילת אפיקים. לרבים מהחברים משה היה מזוהה יותר מכל עם המתמטיקה. לדורות של תלמידים נתן מושגים נרחבים של סודות המשוואות והדיפרנציאלים ומעל לכל – הקנה הרגלי חשיבה וניתוח לוגי. כשעזב את ההוראה, עוד התדפקו רבים על דלתו כדי לשמוע תורתו. כשהיה משה בן שבעים נשאל: “על מה אתה גאה”? והוא ענה: “אני גאה בילדים שלי, גאה בתרומתי לבית-ירח, גאה שעד היום פונים אלי לעזרה”. בית אפיקים גאה על כך שמשה בחר בקיבוצנו ונהייה אחד משלנו. משה נפטר לפתע והוא בן 80 . הניח: אישה – ג‘נט, בנות – טובה ואורה, בן – שלום, נכדים ובני-משפחה. יהי זכרו ברוך