קומרוב יהושע (שוקי) ז”ל

דף הנצחה לקומרוב יהושע (שוקי)  ז”ל   (02/05/1949 – 14/04/1994)     (  –  ג אייר תשנ”ד )

שם האב: בן-ציון. שם האם: ציפורה התקבל לחברות בשנת 1967. עזב את הקיבוץ בשנת 1980. יהושוע נולד בג’ אייר, תש”ט. בן זקונים להוריו בן-ציון וציפורה. שמו ניתן לו על שם סבו. אבא של אימו ציפורה. שוקי, כפי שהוא הציג עצמו וכפי שרצה שיקראו לו. למד בבית הספר היסודי באפיקים. אחרי כן למד בבית-הספר המקצועי. כשסיים י”ב כיתות, התגייס לצה”ל ועבר קורס קצינים. לאחר שירותו הצבאי, חזר לאפיקים. עבד בנווית ולקח על עצמו את הפרוייקט של פיתוח הסביבה. אחרי כן, עזב את אפיקים. למד בכוחות עצמו בטכניון, במגמת תעשייה וניהול. עם קבלת התואר, חש שזה לא מתאים לו. רצונו למצוא את עצמו ובו בזמן לעזור לאחרים, הוביל אותו ל”סנטולוגיה” שבה עסק במשך שנים. לקראת סוף מסלול ההכשרה, כשבידו תעודה המסמיכה אותו, הרגיש, מתוך תחושת שלימות, שהוא אינו יכול לעסוק בזה. את האור בקצה המנהרה הוא גילה כאשר הכיר את האישה שאהב. יחד הם הקימו משפחה, ונולדו להם ילדיהם, שי וליעד. לא היה קץ לאושרו. שוקי מצא את ייעודו, החל ללמד ולעזור לתלמידים מתקשים במקצועות אנגלית, כימיה ופיסיקה ובעיקר במתמטיקה. הוא נרשם ללימודי תעודת הוראה. בבקרים למד ואחר הצהריים ובערב לימד. ואז, ניחתה המכה. גידול ממאיר התגלה במוחו. הוא עבר ניתוח והחזיק מעמד מספר חודשים, עד שנפטר. שוקי ייזכר כאיש שהכיל בתוכו ניגודים ולכן תמיד היה מעניין לבלות במחיצתו וללמוד ממנו. הפרספקטיבה שלו הייתה מיוחדת. היה פתוח, והמסע האישי שלו לגלות מערכת ערכים כוללת, הביא אותו למקומות מעניינים מאד. יחד עם הפתיחות, הוא היה ביקורתי. הוא לא קיבל חצאי תשובות ופשרות. בשאלות שהציג, גלומות היו התשובות. הן לא היו שאלות תמימות. לכן, הוא היה מורה מצויין ובכך עסק בשנותיו כאיש בוגר. הניח: אישה – שרה, וילדים – שי וליעד. יהי זכרו ברוך