קופילבסקי יהודה ז”ל

דף הנצחה לקופילבסקי יהודה  ז”ל   (11/06/1915 – 18/04/1986)     (  –  ט ניסן תשמ”ו )

שם האב: צבי. שם האם: נעמי. חבר הקיבוץ משנת 1946 יהודה נולד בליטא בשנת 1915. הוא הספיק ללמוד בבית-ספר ובישיבה ולהשתייך לתנועת הנוער של “החלוץ המזרחי” לפני עלותו בגיל 20 לארץ-ישראל. בארץ הצטרף למושב גן-יבנה ושם פגש ונישא לרעייתו ליזה ז”ל, ושם גם נולדו בנותיהם צבייה ונועה. בשנת 1946 המשפחה עברה לאפיקים, וכאן נולדו ילדיהם זיווה וירון. יהודה מצא את מקומו בענף הבננות והתמיד בו 40 שנים רצופות. יהודה היה מושרש בענף, בעבודה, באחריות לחלקה, בארגון מגדלי בננות ובריכוז הענף – עד שכל הניסיונות להטיל עליו תפקידים אחרים כגון בחירתו לרכז גן-הנוי באפיקים או בחירתו למחסנאי באקונומיה בוטלו לאחר ערעור – ויהודה נשאר בבננות. יהודה השתתף כחבר בוועדות רבות הן בשטח החברתי והן בשטח החקלאי, ואהב לחוות את דעתו ובתוקף, בנושאים עקרוניים-חברתיים של הקיבוץ. כאיש עקרונות עמד על דעתו והביע אותה, גם בכתב וגם בעל-פה – כי היה שלם עם עצמו ועם מפעלו – מפעל-חיינו. בשנת 1928 התקיימה ישיבה חגיגית של הכנסת לציון 100 שנות התיישבות בארץ ויהודה נבחר לייצג את אפיקים באירוע זה. יהודה העריך את ההוקרה שזכה לה , אך הרגיש ניכור וזרות בקרב הפוליטיקאים שנאמו מליצות במליאה ובפועל החקלאות הלכה ונהרסה. דרכו – דרך העשייה והנאמנות לרעיון שלחה אותו במלחמת השחרור לעמוד מול השריון והרגלים הסורים שפרצו למשטרת צמח – עד שנפצע ופונה לבית-החולים שווייצר בטבריה. כאשר הבריא, חזר למחלקתו הצבאית. במסגרת הפעילות התנועתית נשלח בשנת 1969 לעזור לקיבוץ “נחל גולן” בצעדיהם הראשונים כשהוא המשיך לעבוד בענף הבננות. הוא כאב את מצב הענף אך הכאב הזה היה קטן אל מול הכאב שבעקירתו מן הענף. הוא לא מצא את הכוח לנסות ולהתחדש מחוץ לעבודתו במטע. בשנת 1980 נפטרה ליזה לפתע ויהודה העביר את שנות חייו האחרונות בבדידות ובצער. הוא חלה, וכתוצאה ממחלתו הלך ונחלש עד שנפטר והוא בן 71. כל ימי שנותיו בארץ, 51 שנים, היה יהודה חקלאי. רגבי העפר, התלם והערוגה נטעו את רגליו באדמת הארץ, וככזה, ייזכר תמיד. הניח: בנות – צבייה , נועה וזיווה, בן – ירון, נכדים ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.