רוקמן חיה ז”ל

דף הנצחה לרוקמן חיה  ז”ל   (08/04/1929 – 28/05/2006)     (  –  א סיון תשס”ו )

שם האב: משה. שם האם: פייגה. חברת הקיבוץ משנת 1948 חיה נולדה בהונגריה, בעיירה אויהל, אביה היה רב. נפטר בגיל צעיר, והמשפחה ברוכת-הילדים התפרנסה בצניעות מחנות המכולת שהייתה ברשותם. כילדה, לקחה חלק פעיל באחריות על הילדים הצעירים ובעזרה בבית. הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר” וכבר מגיל צעיר חלמה על חיים אחרים בארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בחורף 1944, נכנסו הגרמנים להונגריה ושלחו את כל יהודיה אל מחנות ההשמדה בפולין. את כל משפחתה איבדה חיה בשואה, למעט 4 האחיות- יהודית, שרה, לאה וחיה ובת הדודה רבקהל‘ה לויתן שהייתה להן כאחות. יחד עברו את זוועות אושוויץ. חודש לפני השחרור חלתה חיה בטיפוס ואושפזה במצב קשה בבית החולים במחנה. לאחר חודשים של אשפוז וניתוח, הצליחה להתאושש ולצאת אל החיים. כשחזרה ופגשה באחיותיה, החלו החיים להאיר להן פנים וחיה יצאה להכשרה, שם פגשה את יעקב. יחד החליטו להקים בית חדש בישראל. לאחר מסע תלאות של עלייה ב‘ שערך כשנה, עם פרק קפריסין הידוע, הגיע גרעין ההכשרה שלהן לאפיקים. ההסתגלות לחיים הקיבוציים הייתה קשה ואיטית. חיה ויעקב בנו את משפחתם. נולדו ילדיהם – משהל‘ה, אילנה וארי והם השתלבו במסכת החיים הקיבוצית. חיה עבדה בעיקר בחינוך ובמיוחד בחברות הנוער, שם השקיעה את כשרונה ויכולותיה. גם בילדי אפיקים טיפלה. סיפוק רב היה לחיה מהעבודה החינוכית ומשוב מלא הוקרה ותודה קיבלה מחניכיה הרבים. כל אותו זמן אהבה חיה לטייל בארץ. אהבה לרקוד במסיבות. בלטו חוש ההומור ושמחת החיים שלה, על אף ולמרות הקשיים שידעה בחייה. בשנים האחרונות הצטרפה חיה כמלווה למסעות הנוער לפולין, אל מחנות ההשמדה. עדותה והדרכתה במסעות הייתה מרתקת ומרגשת. בצד החיים החדשים שסללה חיה לעצמה, ריחף צילו של המוות ולא הרפה. אחיותיה נפטרו והיחד המשפחתי התומך והמחזק התנפץ. לימים , חלתה חיה במחלה ממארת. לאחר ייסורי גוף ונפש נפטרה. הניחה: בעל – יעקב, ובנים – משה וארי, בת – אילנה, נכדים ובני-משפחה . יהי זכרה ברוך.