דף הנצחה לשריג (ציצווה) שלמה ז”ל (29/03/1946 – 25/03/2014) ( כו אדרא תש”ו – כג אדרב תשע”ד )
שם האב: חיים שם האם: מלכה התקבל לחברות בקיבוץ בשנת 1964 שלמה נולד בפתח-תקוה בשנת 1946 להוריו מלכה וחיים לבית ציצווה, הבכור בין 6 אחים. לא קל היה למשפחה לגדל את כל ילדיה. המצב הכלכלי בבית לא האיר להם פנים. ההחלטה להיעזר במסגרת החינוכית של “עליית הנוער” נעשתה מתוך מחשבה לפתוח לנער חלון- הזדמנויות נוסף. כך הגיע שלמה בן ה-13 לחברת “מתערים” באפיקים. הניתוק מהמשפחה היקשה על הקליטה, אך במשך הזמן למד שלמה להכיר את חיי הקיבוץ, וביחד עם חבריו נקשרו הקשרים עם קבוצת הגיל המקבילה של בני המשק, והם לקחו חלק בפעילויות משותפות רבות. עם סיום הלימודים החליטו חלק מבוגרי חברת “מתערים” להתקבל לחברות בקיבוץ, ושלמה היה ביניהם. את שירותו הצבאי עשה בחרמ”ש (חיל-רגלים משוריין) והשתתף במלחמת ששת-הימים. באותה העת נוצר הקשר עם בתיה. לאחר שחרורו של שלמה מהצבא, החליט הזוג הצעיר למסד את הקשר ביניהם והם נישאו והקימו את ביתם באפיקים. כאן נולדו ילדיהם – גילת, מורן ועידן. תחילה עבד שלמה בבננות ובכרם. אחר-כך עבר לעבוד במוסך הטרקטורים, ומשם עבר למוסך המכוניות. מכאן ואילך הפך המוסך לביתו השני. הוא התמקצע, עבר השתלמויות בארץ ובחו”ל, ולמד להכיר את הרכבים על מורכבותם ומכלול פרטיהם הטכניים. באותו הזמן היה המוסך מן המכובדים שבענפים באפיקים, ושלמה רכש לו שם של מקצוען אמין, מוכשר, חרוץ ואחראי, בעל-ידע נרחב בתחום המכונאות. בנוסף, היה חובב ספורט מושבע. בעיקר כדורגל וכדורסל, והקדיש לכך את שעות הפנאי שלו. הלך למשחקים כאוהד ומעודד ואף היה חבר בוועדת הספורט המקומית. שלמה אהב להאזין למוסיקה קלאסית. הוא גם התעניין בהיסטוריה וטבע, והעדיף לצפות בטלוויזיה בערוץ ההיסטוריה ובערוץ הניושנל גיאוגרפיק. במהלך השנים התרחבה המשפחה. נולדו 4 נכדים אהובים ושלמה התמלא אושר ונחת. 38 שנים עבד במוסך ובשנים האחרונות שימש כמנהל הטכני והארגוני, הכפוף למנהל המוסך השכיר. לימים, עבר הענף טלטלה, רווחיותו נפגעה, והוא נדרש לצמצומים, קיצוצים, התייעלות ושינויים כואבים. ביום הולדתו ה-60 קיבל שלמה את הודעת הפיטורין מעבודתו במוסך, מה שהיכה בו מכה אנושה, ממנה התקשה להתאושש. הוא השתלב אמנם בעבודה ב”חמד”, אך שמחת העבודה אבדה לו וגופו החל לבגוד בו. הוא התמודד עם הקשיים באומץ לב, ונלחם על שימור יכולותיו ותפקודו העצמאי, אך בריאותו הלכה והתדרדרה. חודשים ארוכים של סבל וכאב עברו עליו במיטת חוליו, כשבתיה נמצאת כל אותו זמן לצדו. תומכת, מעודדת, עוזרת ומחזקת, ומקווה שמעגל הייסורים הנורא יחלוף ושלמה יתאושש. זה לא קרה, ושלמה, מותש ומיוסר נכנע ונפטר, בהיותו בן 68 . הניח: אישה-בתיה, בת- גילת, בנים – מורן ועידן, נכדים ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.
