שרת יהודה  ז”ל

דף הנצחה לשרת יהודה  ז”ל   (20/01/1901 – 22/06/1979)     ( ו שבט תרס”א  –  כז סיון תשל”ט )

שם האב: יעקב שרתוק. שם האם: פניה חבר קיבוץ יגור משנת 1926. באפיקים משנת 1971. נולד בחרסון, דרום רוסיה. עלה עם משפחת אביו הבילויי בשנת 1906, שהתיישבה בכפר הערבי עין-סיניה בהרי-אפרים. למד ב”חדר” ערבי ורעה עיזים. כעבור שנתיים עברה המשפחה ליפו, שם למד בבי”ס “עזרה”, ששפת-ההוראה בו הייתה בתחילה גרמנית. בן אחת-עשרה החל לנגן בכינור וללמוד בביה”ס למוסיקה של שולמית רופין, אשר מוריו – הופנקו וקרבצ‘בסקי – הטביעו בו את חותמם. בפרוץ מלחמת-העולם הראשונה, ב-1914 גורשה המשפחה מיפו והתיישבה בראש-פינה. רק לאחר כיבוש הגליל ע”י הבריטים ב-1918 חזרו לביתם. יהודה השלים את לימודיו בגימנסיה “הרצליה”. בשנת 1923 הצטרף לפלוגת-העבודה עין-טבעון שישבה בכפר-יחזקאל ועבד במחצבה לרגלי הגלבוע. ביוזמתו נוסדה אז “רביעיית-העמק”, שהשמיעה מוסיקה קאמרית במחנות-הפועלים ברחבי הארץ. ליגור הגיע בעקבות רעייתו צביה. גם כאן עבד במחצבה, בשולי יום-העבודה פיתח פעילות מוסיקלית ענפה. בשנת 1929 יצא עם צביה בשליחות “החלוץ” לשנתיים לגרמניה. השתלם בסמינר המוסיקלי של יידה. כשחזר ליגור החל לחבר מוסיקה, המכוונת בעיקרה למבצעים תרבותיים של החברה הקיבוצית. מקום מיוחד ביצירתו שמור לשירי רחל ולאורטוריה “סדר-פסח”, הידועה כסדר-פסח “נוסח יגור”. שימש כמורה והתמסר להוראת התנ”ך והלשון העברית. בכ”ט בכסלו תש”א (1941) נספתה צביה בתאונת-דרכים. אסון זה ליווה אותו עד יומו האחרון. ב-1949 נרתם לפעילות מוסיקלית בצה”ל. בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד נאלץ לעבור עם ילדיו לנווה-ים. בקיבוץ צעיר זה יצר תרבות מוסיקלית שהקיפה את כל הגילים. ייסד את מקהלת-האיחוד. בעת ההיא כבר היה נתון בעבודתו על אגרות ברל כצנלסון, אשר הוטלה עליו ע”י מפא”י ו”עם-עובד”. מחקר אישי-היסטורי שעשה בו כ-25 שנים ואשר הסתכם בשלושה כרכים, המהווים מקורות ייחודיים לתולדות העלייה השנייה וראשית ההתיישבות העובדת. עבודה זאת חייבה אותו לעקור לתל-אביב. בערוב ימיו, משכהו עיניו, עבר לאפיקים אל בתו הלה, אשר עזרה לו להשלים את הבאת “אגרות ב.כצנלסון” לדפוס. מיוצרי התרבות של ארץ-ישראל העובדת. יהודה נפטר בהיותו בן 78. נטמן בבית הקברות ביגור. הניח בנים: שלמה, נבות והלה. יהי זכרו ברוך