דף הנצחה ליעל תבורי ז”ל (13/03/1936 – 23/08/2022)
שם האם: מוריש, שם האב: אוסקר.
התקבלה לחברות ב-1957.
יעל בתם היחידה של מוריש ואוסקר לנצט נולדה ב-1936 במצרים.
ההורים היו קרובי משפחה, נולדו בהונגריה עלו לישראל, עברו למצרים, משם להונגריה וחזרו ב-1939 שוב לישראל. בשנותיהם האחרונות הגיעו לאפיקים במעמד הורה של חבר. ההורים קבורים בבית העלמין באפיקים.
בגיל 9 וחצי, לאחר ניסיון לא מוצלח בכפר ילדים, הגיעה יעל לקיבוץ משמר העמק, קיבוץ שהיה לה לבית חם ואוהב. בסיום התיכון, כשהיא בת 17, נסעה ללמוד באקדמיה למוסיקה בלונדון ניצוח ונגינה על צ’לו ופסנתר. מאנגליה חזרה ישר לצבא לתזמורת צה”ל. בתזמורת ניגנה על סקסופון, שם פגשה את נגן האבוב, בן אפיקים, כתריאל תבורי. המוסיקה חיברה ביניהם וקשרה את חייהם יחד.
ב-1957 נישאו יעל וכתריאל באפיקים וכאן בנו את ביתם, כאן נולדו ילדיהם- מיכל, אורי ונעמה.
ב-1958, בגיל 22, החלה יעל בהוראת מוסיקה במוסד החינוכי “בקעת כנרות”, כולל הקמת להקה של “המוסד”. גם ב”בית ירח” לימדה ובמקביל עסקה בניצוח על מקהלת “הפרבר”. 15 שנים לימדה יעל מוסיקה בתיכון.
אחרי סיום תקופת ההוראה בתיכון החלה ללמד בבית ספר באפיקים, תלמידיה הרבים זוכרים בהערכה את שיעוריה המרתקים שהתקיימו בבית מוליה.
מיום בואה לאפיקים השתלבה יעל בכל פעילות מוסיקלית בקיבוץ, לא הייתה אפילו מסיבה קטנה שלא ניגנה בה ובכל חג הייתה שותפה לאורך כל השנים.
יעל הקימה את תזמורת המנדולינות, הדריכה וליוותה הרכבים מוסיקליים שונים בנגינה, שירה וניצוח כולל עיבודים לשירים.
ב- 1966 פתחה חוג האזנה מודרכת למוסיקה קלאסית שהיה פתוח לציבור הרחב, החוג פעל שנים רבות.
יעל עבדה במשך שנים עם ה”בחורים מאפיקים”.
וגולת הכותרת– “בהלל ובשירים” ניצוח על המקהלה של ליל הסדר. לליל הסדר, שהתנהל לפי מסורת אפיקים, הוסיפה יעל פנינים מוסיקליות ופרשנות אישית מלהיבה משלה.
ב-1960 יעל בת ה-24 החלה קריירה מרגשת של ניצוח על “מקהלת האיחוד”, עד 1973 ניצחה יעל על המקהלה שהופיעה בארץ ובעולם וקצרה הצלחה רבה.
יעל ניצחה על מקהלת עמק הירדן, וכך נכתב בעיתון “בעמק וברמה” בינואר 1995: “תחת שרביט הניצוח של יעל תבורי מאפיקים הפכה מקהלת עמק הירדן לגוף תרבותי ברמה שלא הייתה כמוה בעבר, וקולה יצא גם אל מחוץ לגבולות העמק”.
יעל זכתה בפרס עמק הירדן וכך נכתב בתעודה: “תבוא על התודה והברכה יעל תבורי על פועלה ותרומתה הייחודית לטיפוחה של שירת המקהלה ולחיי המוסיקה בעמק הירדן”.
בשנות ה-80 ניצחה גם על מקהלת הגליל העליון.
יעל לימדה מוסיקה במכללת הגמלאים “ביתנו”. כשסיימה ללמד ב-2008 תלמידיה הנאמנים המשיכו לבוא לביתה למפגשי מוסיקה.
ב-2005, בחגיגות ה-80 לאפיקים, התקיים מופע רב משתתפים, שבין אורחי הכבוד היו: שמעון פרס, שרים וחברי כנסת, יעל זו שניצחה על ההפקה המוסיקלית המרשימה.
במרץ 2008 התהפכו חייה של יעל עם מותו של כתריאל, שקטע סיפור אהבה שנמשך מעל 50 שנה, ליעל היה זה אובדן של חבר ושותף שליווה אותה לכל מקום תמיד.
ב-2016, לכבוד יום הולדתה ה-80, קיימה “מקהלת האיחוד” קונצרט מחווה מרגש באולם “לזכרם”. ונערך גם מפגש חגיגי מוזיקלי לכבוד יום הולדתה, בהפקתם של תלמידיה הנאמנים ובני משפחתה ובהשתתפותם של אורחים רבים, שיעל היוותה עבורם דמות משמעותית לאורך השנים.
בראיון לעיתון עמותת המייסדים לרגל יום הולדתה ה-80 אמרה: “בלי תרבות אין מסורת, בלי מסורת אין חברה, מזלי שכתריאל אהב מוסיקה, ניגן בעצמו ותמך בי מאוד… חברה ללא מסורת ותרבות היא לא חברה. אחת מחזקת את השנייה, ובונה חברה מלכדת ומגבשת את הנמצאים בתוכה, לכן השתדלתי לא לענות בשלילה לכל פעילות תרבותית שהתבקשתי לקחת בה חלק, מהגדולה ועד הקטנה, ואלו היו החיים שלי, זה גרם לי להיות מאושרת ובעיקר עסוקה”.
יעל, היא מי שסללה את דרכם המוסיקלית של דורות רבים בתנועה הקיבוצית בכלל ובאפיקים בפרט, היא הייתה ותישאר לתמיד מסמליה המפוארים של תרבות אפיקים, הלחינה שירים, ביניהם אחד השירים המיתולוגים של אפיקים “כל היש הזה” שכתב עמיקם אסם ז”ל.
לפני שנה, צוות ליל הסדר יזם פרויקט תיעוד ושימור שירי החג. המקהלה, יחד עם יעל, נכנסו לאולפן הקלטות, ויעל, למרות שמיעתה שנפגעה, הצליחה לשמוע כל צליל וכל ניואנס. לחברי המקהלה וצוות החג זו הייתה חוויה מרגשת, ולבית אפיקים נשארה מזכרת יקרת ערך.
בשנים האחרונות בריאותה התדרדרה והיא מיעטה לצאת מביתה וכל העת המשפחה עטפה אותה במסירות ואהבה.
בית אפיקים זכה בך, על עשרות שנות פעילות, גם כשכבר היה קשה, גם כשמגבלות הבריאות הקשו, עד ימי הקורונה ניצחת על מקהלת ליל הסדר. כל השנים פעלת, בהתנדבות, במסירות, בשליחות ובאהבה.
קולך, יעל, נדם, אבל המוסיקה שכה אהבת תמשיך להתנגן ואת תישארי בליבנו מורה נערצת שהמוסיקה שלה ליוותה את כל אירועי אפיקים עשרות שנים.
במותה היתה יעל בת 86 שנים, מתוכם 65 שנים חברת קיבוץ אפיקים.
הניחה ילדים: מיכל, אורי ונעמה, נכדים, בני משפחה וחברים.
יהי זכרה ברוך ותהא נשמתה צרורה בצרור חיינו.
