כרמי עדינה ז”ל

דף הנצחה לכרמי עדינה ז”ל   (11/12/1928 – 15/01/2023)

שם האב: אליעזר
שם האם: מניה
נולדה בטולידו – אוהיו
התקבלה לחברות ב-1990

עדינה נולדה בדצמבר 1928, נר חמישי של חנוכה, בשם בלה. ביתם של מניה ואליעזר מוזר, ילדה שישית מתוך 9 ילדים.
ההורים הגיעו לארצות הברית בגיל 19, האם מלטביה האב מאוקראינה. ההורים נפגשו בפעילות של קק”ל בארצות הברית. במוקד הבית שהקימו ההורים הייתה המוסיקה, כל ילדי המשפחה ניגנו.

בגיל 16 הצטרפה לתנועת השומר הצעיר.
בגיל 17 בחרה שם עברי- עדינה.

ב-1950, ביום הולדתה ה-22, עם בעלה ועם תינוקת בת שנה וחצי- הבת הבכורה דבורה, הגיעו ארצה. המקום הראשון שהיה לה לבית בארץ היה קיבוץ בית השיטה, מקום ההכשרה של הגרעין שלה. הנישואים לא צלחו, הבעל שב לארצות הברית והיא הצטרפה לגרעין שלה בקיבוץ יפתח.
ב-1952 נסעה בשליחות התנועה עם בעלה החדש והבת לניו יורק.
בסוף 1953 חזרו לארץ, לקיבוץ גדות, מקום אליו עברו אחרי הפילוג חברי יפתח. 15 שנים חיה עדינה בגדות, שם נולדו ארבע בנותיה מיכל, מירב, עינן ורביד.
אחרי מלחמת יום הכיפורים הגיע לגדות הצלם דוד רובינגר, חתן פרס ישראל לצילום, הוא צילם את עדינה יחד עם שתי בנותיה הקטנות עינן ורביד, התמונה הופיעה בכלי התקשורת בארץ וגם במגזין TIME
ב-1968 עברה עם משפחתה למעגן מיכאל. אחרי המעבר בעלה עזב והיא נשארה עם הבנות.
לאחר 3 שנים פגשה את מאיר רגולסקי חבר קיבוץ חולתה. הם נישאו ועדינה עברה לקיבוצו עם הבנות הצעירות מירב, עינן ורביד, הבנות הגדולות דבורה ומיכל כבר היו אז נשואות. לאחר שנתיים וחצי שנות נישואין נפטר בעלה.
לאחר מותו הכירה את אברהם כרמי (קזיוק) מאפיקים.
ב-1983, בגיל 55, החלה לעבוד בבית ספר באפיקים כמורה למוסיקה וב-1988, בגיל 60, הצטרפה לקזיוק ועברה לחיות באפיקים ושנתיים אחר כך התקבלה לחברות.
קזיוק נפטר ב- 1997 בגיל 85.
בתחילת שנות ה-90 ריכזה עדינה פעילות  בגנים – “קונצרט מוסיקה” (לימוד כלי נגינה ושמיעת שירים. הנגנים היו ילדי וחברי אפיקים). היא הקימה להקת נוער של נגנים מבני הפרבר “החברים של עדינה” (בלהקה השתתפו: אופיר נתיב, עטר גלסמן  ג’ייסון גולד ועומר פורת) ונתנה שיעורים פרטיים לילדים בפסנתר וגיטרה.
ב-1992 החלה לעסוק בכריכת ספרים, למדה את התחום ועסקה בכך במשך 20 שנים עד גיל 84. עדינה הייתה  כתובת ידועה לכל הספריות באזור, לבתי הספר ולאנשים פרטיים.  כששאלו אותה מה נדרש מכורך ספרים היא ענתה: “ברור שצריך לאהוב ספרים”.
באותן שנים, בנוסף לעבודתה בכריכייה היא השתתפה 3 ימים בשבוע בפעילות במכללת הגמלאים “ביתנו” ובנוסף הייתה חברה קבועה שנים רבות במקהלת “ביתנו”.
לאורך שנים התנדבה ב”סביון” (במתכונתו הישנה בטרם עבר לבית אשלים). בסביון היא העבירה פעם בשבוע חוג מוסיקה שזכה להערכה רבה.
היא נטלה חלק פעיל בשנות ה-90 בהפגנות למען השלום בצמח ואף ריכזה את ההסעות (כן, אז הקיבוץ דאג להסיע את חברים….היו זמנים).
ב-1999, בעקבות התמונה של רובינגר שזכתה לפרסום רב, קיבלה ממנו הזמנה להשתתף בסרט שלו, סרט המסכם 50 שנות יצירה. הוא בחר לסרט 10 תמונות, ביניהן את התמונה של עדינה ובנותיה. עדינה הופיעה בסרט וגם בנותיה. כמובן שלהקרנה החגיגית בתל אביב היא הוזמנה.
ב-2012, בגיל 84, כשהיא סיימה את עבודתה ככורכת, היא החלה להעביר חוג לאנגלית מדוברת בספריה.
עדינה הייתה חלק מהקבוצה המייסדת של החוג לציור של דוד נתיב “האור במקלט”.
בסוף שנות ה-80 לחייה היא הייתה חברת מערכת העיתון של עמותת ‘המייסדים’ וגם כתבה לעיתון, בדרך כלל נתנה מתכונים שתמיד היו מלווים בסיפור אישי מצחיק או מרגש או גם וגם.

נזכור אותך- תמיד מאירת פנים, מטופחת ובזכות המוסיקה, שהייתה חלק מרכזי בחייך.
זכית למשפחה גדולה: נכדים, נינים ואפילו 5 חימשיים.
בשעותיה האחרונות, כשהיא צלולה ומתקשרת, בנותיה היו איתה והן עטפו אותה באהבה עד שנדם ליבה.

33 שנים הייתה עדינה חברת קיבוץ אפיקים.
בת 94 וחודש במותה.

עם הבנות: דבורה, מיכל, מירב, עינן, רביד, הנכדים, הנינים, החימשים, המטפלת המסורה לין, המשפחה, החברים אבל בית אפיקים על מותה של עדינה.

יהי זכרה ברוך ותהא נשמתה צרורה בצרור חיינו.