דף הנצחה ליזהר סהר ז”ל
24.3.1977-23.2.2025
שם האב: בני
שם האם: איה
התקבל לחברות: 2020
חברנו, יזהר סהר עוד חודש רק בן 48.
דור שלישי בקיבוץ, שני הוריו בני אפיקים, נכדם של חנה שטרן ונחום כהן ממייסדיי הקיבוץ (הוריה של איה) ושל אסתר וראובן סקלס (הוריו של בני ז”ל).
בנם השלישי של בני ז”ל ואיה, אח לאוֹרי, הילה וליאור. האם איה אשת חינוך פעילה ומעורבת בחיי הקהילה לאורך שנים (שתבדל לחיים ארוכים), האב בני איש שכל חייו היה מתנדב ומעורב בחיי המשק, שלפני פחות מחצי שנה נפרדה ממנו בכאב משפחת סהר ואיתה בית אפיקים.
יזהר נולד במרץ 1977 באפיקים.
היה ילד ונער ברוך כישרונות שהמוסיקה תמיד הייתה חלק משמעותי בחייו, הוא ניגן ושר בהרכבים שונים בתקופת הפרבר והשתתף באירועים וטקסים בקיבוץ ובבית ירח.
בסיום י”ב יצא לשנת שירות בקיבוץ ראש הנקרה.
בקומונה בראש הנקרה פגש יזהר סהר מאפיקים לראשונה את הילה רונן מקיבוץ צרעה והם נהיו לחברים טובים.
בצבא שירת בהנדסה קרבית, לאחר השחרור חזר לתקופה קצרה הביתה ועבד בבננות.
אחרי תקופת העבודה יצא יזהר למסע ארוך בן ארבע שנים. שם, בטיול הגדול, כשנגמר לו הכסף הוא החל לבשל, הוא הסביר שעשה זאת על מנת להתפרנס. הוא סיפר שהחל כשוטף כלים ועשה את כל הדרך למעלה. הוא טייל באוסטרליה, ניו זילנד, דרום אמריקה ואירופה וציין שבכל מקום צריכים טבחים ושזו הייתה דרך נהדרת לחיות, ללמוד ולהכיר מטבחים שונים.
בסוף 2003, הידידים הטובים מימי הקומונה, יזהר והילה עברו לגור יחד בירושלים. הוא ניהל אז את מסעדת “פרידיסו” והילה למדה באוניברסיטה. הידידות ארוכת השנים הפכה לסיפור אהבה.
ב-2006 נישאו הילה ויזהר, הזוג הצעיר עבר לגור במושב רמות שבגולן. באותה תקופה הוקם באפיקים הפאב המיתולוגי, הדוריס בר שאחיו ליאור היה בין שותפיו (יחד עם גל אולמן ועדי נער). יזהר הקים וניהל את המטבח של הדוריס לשמחת החוגגים.
יזהר והילה המשיכו לנדוד ועברו לתל אביב. יזהר עבד, בין השאר, במסעדות: “מרתה”, “לחמים” ועם השפים פול אסנהיים ורן שמואלי.
ב-2012 יזהר חזר הביתה, הביתה לאפיקים עם משפחתו הילה ושתי הבנות נעם וניב. החזרה לקיבוץ הייתה הגשמת חלום, חלום של שניהם לקנות ולנהל מסעדה שבנויה על תוצרת מקומית.
יזהר כתב על חזרתו לאפיקים לעלון הקיבוץ: “חזרתי לאפיקים, משמעות של החזרה עבורי היא פתיחתו של פרק בוגר יותר בחיים, היכולת להעניק למשפחה איכות חיים על כל הנגזרות שלה, חינוך, חברה, ביטחון, סביבה נקייה ומוכרת ואורח חיים מחויך – היא משהו שקשה להגיע אליו במציאות החברתית של ישראל 2012, גם אם יש לך עבודה מכובדת”. הוא סיים: “אני שמח שחזרה לקיבוץ – צעד מוזראחרי 13 שנים בעולם, התגלתה כבחירה נכונה, לא ברירה, בחירה!”.
יזהר והילה עזבו את תל-אביב ליצור סיפור חדש. הם בחרו במסעדת “רוטנברג” שבגשר הישנה, על גבול ישראל-ירדן והפכו אותה למסעדת שף, למסעדה שבנויה על מטבח מקומי-עונתי, הם השקיעו בלימוד ומחקר על האזור כולל קריאה מעמיקה של כתבים עתיקים שעוסקים באוכל מקומי. המסעדה התמקדה בשימוש נרחב בתוצרת מקומית, כולל גידולים עונתיים שהם שתלו מסביב למסעדה.
השף סהר, ולצידו כל הזמן הילה אשת היין והאירוח, רשמו פרק מפואר בהיסטוריה של מסעדת רוטנברג, למסעדה שלהם יצא שם וביקוש בכל הארץ והשיא – זכיית מסעדת רוטנברג ב-2022 בפרס “המסעדה המצטיינת של המטבח הישראלי”.
המסעדה, השף יזהר והילה זכו לחשיפה תקשורתית בארץ ובעולם כולל כתבות בטלוויזיה, המסעדה צברה אוהדים שהגיעו אליה מכל הארץ.
יזהר יצר במסעדת רוטנברג מעבדת טעמים שהקדימה את זמנה והשפיעה על המטבח הישראלי כולו, הוא היה אמן של אוכל בנראות ובטעם, לאכול ברוטנברג הייתה תמיד חווית אירוח מרשימה ומרגשת.
עם חזרתו לקיבוץ, למרות העומס בניהול מסעדה, כמו בנעוריו, חזר להופיע בחגים ובאירועים של בית אפיקים לצד אחיו אוֹרי וגיסתו נורית וגם בהרכבים שונים, תמיד בחיוך, תמיד שמח תמיד עם הילה סביבו.
לפני כשנתיים ורבע התגלתה המחלה.
בחצי שנה האחרונה, זכה יזהר שמשפחתו וחבריו ייצאו אתו למסע של פרידה, מסע של אהבה ומוסיקה שכה אהב ואוכל טוב. יזהר בחר להתמקד בחודשים האחרונים רק בדברים שאהב כשהוא כל העת מוקף משפחה מסורה ואוהבת וחברים קרובים.
בחודשים האחרונים חלה החמרה במצבו, למשפחה ולחברים הצטרף לעזרה מטפל, לארי.
את איש המוסיקה, האוכל, המשפחה והחברים ניצח הסרטן האכזרי.
ב-23 בפברואר 2025 הלב של יזהר המוכשר והיפה נדם.
4 וחצי שנים היה יזהר חבר קיבוץ אפיקים.
עם הילה, הבנות נעם וניב, האם איה, האחים אורי וליאור, האחות הילה, בנות ובני זוגם, המשפחה, החברים אבל בית אפיקים על מותו של יזהר.
יהי זכרו ברוך ותהא נשמתו צרורה בצרור חיינו.
