דף הנצחה ליוסף אסולין ז”ל
26.12.1935-23.7.2024
שם האב: משה
שם האם: חסיבה
התקבל לחברות: 1956
יוסף נולד במרוקו בדצמבר 1935 להוריו חסיבה, שבארץ עברתו את שמה לבת שבע ומשה. האב היה מנהל חשבונות בבנק הלאומי, האם עקרת בית. ליוסף 7 אחים – שלושה מאשתו הראשונה של אביו ועוד שלוש אחיות משותפות לשני הוריו.
ב-1956, כשהוא עדיין לא בן 21, עלה יוסף ארצה לאפיקים, יחד עם דליה אשתו הראשונה, הוריו ושלוש אחיותיו – לאה שעזבה לאחר הצבא, רחל הלוי ז”ל ודינה פינצ’י תבדל”א. הם הגיעו לאפיקים כי כאן חיה בת משפחתם, רבקה ברגיל, אחותו של יוסף (בת מאשתו הראשונה של אביו).
באפיקים נולדה בתו הבכורה דנית.
עם בואו ארצה גויס יוסף לצה”ל ושירת בשריון. כשחזר הביתה עבד בגן ירק.
לאחר שנפרד מדליה הכיר יוסף באפיקים את גינה קנופף, פסיכולוגית שהגיעה לקיבוץ עם בתה הפעוטה ענת.
גינה הגיעה לקיבוץ כי כאן הייתה לה קרובת משפחה, גוסטה לוצ’נסקי.
גינה ויוסף התחתנו באפיקים ויוסף אימץ את ענת לבת באופן רשמי. לגינה ויוסף נולד הבן רונן.
בשנות ה-60 יוסף היה אחראי על המתנדבים בקיבוץ (בעבר המתנדבים היו חלק משמעותי- ערכי וחברתי במשק), יחד עם גינה הם סייעו למטה, מתנדבת שהגיעה מדנמרק, בהתאקלמות במשק ובעזרה כללית, לאחר שנה וקצת מטה שבה לדנמרק.
ב-1973 חווה יוסף אובדן קשה, כשרעייתו גינה, בת 44 בלבד, נפטרה מהתקף לב. יוסף בן ה-38 נותר לגדל לבדו את שלושת ילדיו – דנית, ענת ורונן.
שנתיים לאחר מותה של גינה חודש הקשר בין מטה ויוסף, ב-1976 החליטו יוסף ומטה שהיא תבוא לאפיקים, ולאחר שנה נישאו בדנמרק. מטה התגיירה ושנה לאחר מכן ערכו חתונה כאן באפיקים וכאן הם בחרו להקים את ביתם, כאן נולד הבן מיכאל.
יוסף עבד שנים בגן-נוי, נראות הקיבוץ היתה חשובה לו כל חייו. בהמשך ריכז עם משה מוצרי את ענף השרברבות, בו היו אז 7 עובדים (היום יש עובד אחד בלבד).
ב-1990 השתתף מפעל צח”מ (לפני שנקרא אפימילק) בתערוכה בינלאומית למיכון וציוד חקלאי בפריז, יוסף שימש מתורגמן ואיש הקשר של המשלחת, עבודתו המסורה זכתה לשבחים. מקום עבודתו האחרון באפיקים היה בצח”מ, שם עבד כ-4 שנים באבטחת איכות עד יציאתו לפנסיה, הוא זכה להערכה והוקרה.
עם יציאתו לפנסיה השקיע בלימוד ספרדית. יוסף אהב שפות וידע: צרפתית, ערבית, עברית ואנגלית. ספרדית הוא למד באופן עצמאי (און-ליין בבית). בניגוד לרוב בני גילו היה מיודד עם הטכנולוגיה ונהנה מהאתגר.
את שנות הפנסיה הוא ומטה הקדישו לטיולים ברחבי העולם.
יוסף היה פעיל בחיי הקיבוץ, היה חבר במספר וועדות: מרכז וועדת קליטה, ועדת תכנון, וועדת ביקורת, וועדת קשישים ובוועדה המרכזית (כיום הגוף המנהל – ועד ההנהלה). יוסף כתב שחשוב לו להיות מעורב בתהליכים בקיבוץ ולתרום.
הוא אמר שחשובה לו איכות הסביבה, הנראות של המשק, אבל הכי משמעותי מבחינתו היתה ערבות הדדית, ועזרה לזולת. הוא ציין שדווקא עם השינויים בעידן ההפרטה, אסור שחבר ירגיש בודד.
עד השבוע האחרון יוסף תפקד באופן מיטבי, ניתן היה לראותו ברחבי המשק רוכב על אופניו או נוסע בקלאב-קאר, כל מפגש איתו בחצר תמיד היה עם חיוך, תמיד עם מאור פנים, תמיד היה נעים להיפגש.
יוסף אהב מאוד את אפיקים, אהב אנשים ואנשים אהבו אותו.
בליל 23 ביולי 2024 נדם ליבו. בן 88 וחצי היה במותו.
68 שנים היה יוסף חבר קיבוץ אפיקים.
עם מטה רעייתו, שביום חמישי היו מתוכננים לחגוג 47 שנות נישואים, עם הילדים: דנית, ענת, רונן ומיכאל, הנכדים, הנינים, המשפחה, החברים, אבל בית אפיקים על מותו של יוסף.
יהי זכרו ברוך ותהא נשמתו צרורה בצרור חיינו.
