בר אהרון ז”ל

דף הנצחה לבר אהרון  ז”ל   (08/10/1937 – 02/12/2021)     ( ג חשון תרצ”ח  –  כח כסלו תשפ”ב )

שם האב: שמואל
שם האם: סלביצה
התקבל לחברות באפיקים ב-8/1956

אהרון נולד ב-1937 בזגרב ביוגוסלביה להוריו סלביצה ושמואל.
בתקופת המלחמה הופרד מאביו שברח ליערות להילחם עם הפרטיזנים. אהרון חי עם אימו ואחיו בוריס. האם יצאה לעבודה והוא אחיו נשארו לבדם כל היום. הילדים נחשפו למראות קשים והיו לא פעם בסכנה.

בגיל 11, דצמבר 1948, עלה אהרון לארץ יחד עם אביו, סטלה אשתו של האב, ואחיו.
בשנת 1949 הגיע אהרון לאפיקים במסגרת חברת “שלהבת”. מקבוצת שלהבת נשארו באפיקים:
אילנה פלדמן ז”ל, שלמה ניאגו ז”ל, גרשון מיניקס ז”ל, וחביבה פינסקי שתזכה לחיים ארוכים.

באפיקים אומץ ע”י ברטה ויעקב רומנו ושם נוצר הקשר המשפחתי עם צ’ירי.

לפני גיוסו לצה”ל עבד כמדריך בחברת הילדים ושם הכיר את אסנת חלק.
ב-1956 התגייס לצה”ל לסיירת גולני, ולחם בסדיר במלחמת קדש.
במילואים לחם בששת הימים, יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה.
בשנת 1959 עם סיום שירותו הצבאי, נישא לאסנת חברתו בת הקיבוץ, וכאן נולדו בנותיהם:
ליאת, שירלי, נועה וגלי. ב-1964 יצאו אסנת ואהרון לשנת שרות בקיבוץ תל קציר.

אהרון היה חבר פעיל במשק ובין תפקידיו לאורך השנים היו: מרכז ועדת דירות, סדרן עבודה, מנהל עבודה בקלת, מרכז רכב קטן, חבר הנהלת המגזר העסקי חבר בוועדות שונות ומנכ”ל “חמד”.

שנים עבד ב”חמד”, מפעל מיוחד שיועד לוותיקים, אך עבדו בו גם צעירים והוא ידע ליצור אווירה טובה בין כל העובדים, ובניהולו המפעל שקיבל בגירעון הגיע לאיזון.

ב-2009, בסיום שנות עבודתו ב”חמד”, החל לעבוד בארכיון יחד עם צ’ירי, חברו הטוב שהיה לו כאח.

אהבתו הגדולה של אהרון, חוץ ממשפחתו, היה הספורט.
הוא היה שוער בקבוצת הפאר של הפועל אפיקים בכדורגל ופעיל גם באתלטיקה קלה.
אך עיקר עיסוקו היה שופט כדורסל. הוא החל בקריירת שיפוט שנמשכה כ-30 שנים בהם היה שופט בכיר בליגה הלאומית, וגם בשנים האחרונות לא זנח את ספורט והיה פעיל בחוג ספינינג.

לאחר מחלה קצרה נפטר אהרון בהיותו בן 84 שנים, מתוכן 65 היה חבר בקיבוץ אפיקים.

עם אסנת היקרה שהייתה לצדו לאורך 62 שנות נישואין, הבנות ליאת, שירלי, נועה, גלי הנכדים והנינים, עם סטלה האמא והאח דויד, עם כל המשפחה והחברים אבל בית אפיקים על מותו של אהרון.
יהי זכרו ברוך.

כתבה: עידן הלמן.