דף הנצחה לגולני חנה ז”ל (28/02/1915 – 24/01/1992) ( – יט שבט תשנ”ב )
שם האב: משה. שם האם: טייבה. חברת הקיבוץ משנת 1935 חנה נולדה בלטביה בשנת 1915. אכזבה ותסכול היו מנת חלקה כבר בתקופת ילדותה ונעוריה. מות אביה, כישלון נישואי אמה ומצוקה כלכלית כרונית. חנה נשלחה ארצה בעלייה בלתי לגלית. בראשית יולי 1934. אניית המעפילים “ואלוס ב‘” הגיעה לחופי הארץ ונתקלה בקשיים להוריד את המעפילים שהיו דחוסים בה, וחזרה לריגה. בינואר 1935 דרכה חנה על אדמת הארץ. חנה הגיעה לקיבוץ “השומר הצעיר מס.ס.ס.ר” בחצר כנרת. עברית לא ידעה, וקליטתה הייתה קשה. הקושי שלה היה בחסרון קבוצה אליה יכלה להשתייך. השינוי המשמעותי בחייה של חנה חל עם נישואיה למתתיהו אשכנזי, בקיץ 1936. הם הקימו משפחה ונולדו בנותיהם, מיכל ואפרת. לאחר 17 שנות נישואים נפרדו דרכיהם. במשך כל אותן שנים, עבדה חנה בבתי ילדים. נשלחה לקורס מיוחד להשתלמות מטפלות. בשנת 1957 גויסה לעבוד מחוץ לקיבוץ, במעון ילדים של איחוד הקבוצות והקיבוצים בפתח-תקווה. בשנת 1962 גויסה חנה שוב להיות מדריכה לכיתה המקובצת בחדרה. גיוסה השלישי של חנה היה ב”אוהלו” שהוקם בשנות החמישים לזכרו של ברל כצנלסון. חנה הייתה אם-הבית, תפקיד מנהלי במהותו. בדצמבר 1967 נישאה חנה בשנית, לאריה (ליובה) גולני. היא השתדלה לטפח חיי משפחה על פי דרכה והאינטואיציה שלה. התעניינה במתרחש בקיבוץ ובסביבתו. אהבה לבלות בחיק הטבע. מיום עלייתה של חנה לארץ חלפו עשרות שנות חיים בקיבוץ. היו בהן עליות ומורדות, הרבה נחת ולא מעט אכזבות. אישיותה החזקה הייתה מורגשת בכל המשברים שפקדוה. היא הצליחה לעבור את תקופת הבדידות ולהפוך את השנים הבאות לתקופת זוהר. בשנות ה-90, מצב בריאותה של חנה הורע. היא עברה ניתוח אך מצבה התדרדר והיא הלכה לעולמה. הניחה: בעל – אריה, בנות – מיכל ואפרת, נכדים ונינים . יהי זכרה ברוך
