דף הנצחה לגלסמן בתיה (בתקה) ז”ל (25/06/1910 – 18/09/1991) ( – י תשרי תשנ”ב )
שם האב: יצחק. שם האם: אטה. חברת הקיבוץ משנת 1940 בתקה נולדה בלטביה, בשנת 1910. אביה היה ציוני מגיל צעיר וחינך את ילדיו ברוח זו. בתקה למדה בעיר ליבאו, ושם, בגיל 14, הצטרפה לתנועת הנוער “השומר הצעיר-נצ”ח”. בגיל 19 הלכה להכשרה. בנובמבר 1930 עלתה לארץ-ישראל והייתה בין ראשוני העלייה החמישית . בתקה הצטרפה ל”קיבוץ טבריה”, שיותר מאוחר הלך לכפר-גלעדי. משם עברה לקיבוץ אפיקים, שכבר ישב בחצר כנרת. בתקה החלה את עבודתה באפיקים ברפת. אחר כך עבדה בבננות ובשאר הענפים החקלאיים. קשיי המשפחה בחו”ל גרמו לכך שבתקה יצאה מהקיבוץ לתקופה ארוכה של חמש וחצי שנים. עבדה בתל-אביב ותמכה במשפחתה. בתקופת שהותה בתל-אביב הצטרפה לביה”ס הדראמטי של “הבימה” בניהולו של צבי פרידלנדר. בסוף התקופה ניגשה לבחינות והתקבלה כשחקנית. היא הייתה בין חמשת הראשונים שלמדו בביה”ס הדראמטי של הבימה והתקבלו כשחקנים. בכל התקופה שמרה בתקה על קשר עם הקיבוץ והתלבטה בכך קשות. התיאטרון משך אותה. היה לה קשה להיפרד, אך היא ראתה את עתידה כחברת קיבוץ, ולכן החליטה לחזור הביתה. לאחר חזרתה לאפיקים עבדה בתקה בחינוך וזכתה להיות המטפלת של מחלקת הפלמ”ח ששהתה בקיבוץ. עבדה עם חברות נוער והכשרות שעברו באפיקים. בתקה הייתה פעילה בתחומי התרבות של הקיבוץ, במיוחד בחוג הדראמטי של אותם הימים. בשנים האחרונות של חייה, גברו עליה מחלותיה. בתקה השלימה עם מצב בריאותה הרופף והקשיים שנבעו מכך. יחד עם זאת, שמרה על דמותה ולא ויתרה על השתתפות בפעילויות החברתיות והתרבותיות של הקיבוץ, ותרמה כפי יכולתה בעזרה בחדרי-החולים. גיורא בעלה, תמך, סעד וניחם את בתקה בימי חולייה. בנאמנות ואהבה הוא הגיש כתף ואוזן קשבת וקיווה בכל מאודו שבתקה תתאושש. לא כך היה – לאחר מחלה מממושכת בתקה נפטרה. הניחה: בעל – גיורא, בנים – צורי ויואב, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.