גלעדי דבורה ז”ל

דף הנצחה לגלעדי דבורה  ז”ל   (15/03/1909 – 28/04/1993)     (  –  ז אייר תשנ”ג )

שם האב: יהושוע. שם האם: אטל. חברת הקיבוץ משנת 1934 עד 1947. רעייתו של הצייר אהרון גלעדי. דבורה נולדה ברוסיה בשנת 1909. לאחר מספר שנים, עזבה משפחתה את רוסיה ועברה לאמריקה. בנעוריה השתלבה דבורה בתנועת החלוץ והייתה בקיבוץ הכשרה בבלטימור כ-10 חודשים . באותם ימים, בשנות ה-30‘, גולדה מאיר אירגנה באמריקה את תנועת החלוץ ושם התקבצה חבורת חלוצים שעלתה ארצה בשנת 1934. חלק מאותה חבורה הגיעו לקיבוץ אפיקים. בימי שישי ובמוצאי שבת הם נהגו לרקוד ריקודי “פוקסרוט” בחדר-האכילה. גלעדי שצפה במחוללים, הוקסם מריקודה של דבורה. מאז, צמח לו רומן בין השניים והם נישאו. לאחר תקופת מה נולד בנם הבכור והאהוב יהושוע . בדצמבר 1941 נפטר יהושוע ממחלה, בהיותו בן 6 . לזכרו של יהושוע ולזכרה של נירה קריצ‘מן שאף היא נפטרה ממחלה, יצר הפסל דב פייגין את הפסל “הילדה והצבייה” שאת יציקת הפסל בברונזה עשה חבר קיבוץ אשדות יעקב, מאיר נחושתן. לימים הוקדש הפסל לזכרם של כל ילדי אפיקים שנפטרו. בשנת 1947 עזבה משפחת גלעדי את אפיקים עם ילדיהם, ישראל ואילן. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר-סבא ואחר-כך עברו לקריית-שלום ולחולון. מאז שעזבה דבורה את הקיבוץ היא הייתה עקרת-בית וניהלה את כל ענייני החומר והכלכלה של המשפחה. פה ושם הצטרפה למסעותיו של גלעדי בחוץ-לארץ. כשנשאלה פעם האם היא מתעניינת באומנות היא ענתה: “כאשת צייר למדתי שאני לא מבינה, אך יש לי יחס ותחושה לאומנות”. אהרון צייר וכתב ודבורה הייתה שם תמיד, איתו ולצידו. שניהם עזרו לעולים חדשים, היא בסבלנות והוא בפועל. במשך כל השנים שמרו על קשר עם חבריהם בקיבוץ וביקשו אף להיקבר באפיקים. כשנפטר אהרון, דבורה לא הגיעה להלוויה מפאת מחלה קשה. לאחר חולי ארוך ומתמשך היא נפטרה, בהיותה בת 84 . הניחה: בנים – ישראל ואילן, נכדים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך