דוכין אורי ז”ל

דף הנצחה לדוכין אורי ז”ל   (23/10/1931 – 24/10/2020)     ( י”ב בחשוון תרצ”ב  –  ט”ו בשבט תשפ”ב )

נולד ביבנאל, י”ב בחשוון תרצ”ב, 23/10/1931
נפטר באפיקים: ט”ו בשבט תשפ”ב, 17/1/2022
שם האב: יהושע, שם האם: רחל
התקבל לחברות בשנת 1950

אורי, בנם של רחל ויהושע. הוריו נולדו שניהם במושבה החקלאית “נהר טוב” שבאוקראינה והיו פעילים בתנועת “החלוץ”. האב יהושע היה חקלאי מילדותו ובגין פעילותו הציונית גורש לסיביר, שם פגש חברים שבהמשך הגיעו לאפיקים, הוא עלה לארץ ישראל ב-1927.
האם רחל, פעילה ציונית, גם היא הגיעה לארץ ישראל ב-1928.
אורי בנם הבכור נולד במושבה כנרת. ההורים עברו ליבניאל, שם קנו משק חקלאי. בעקבות מאורעות 36′ החליטו לעבור לאפיקים שם היו להם חברים.
בשנת 1937 הגיעה המשפחה לאפיקים עם שני ילדיהם הגדולים. אורי בן ה-6 ושרה הקטנה.
באפיקים נולדו אחיו נדב ויאיר. ההורים רחל ויהושע נפטרו שניהם ב-1976.
בשנת 1948, בגיל 16.5, במלחמת העצמאות, התגייס אורי. הוא השתתף בקרבות הקשים בגשר בפיקודו של חייקל רוזן. עם הקמת המדינה התגייס לנח”ל, עבר קורס מ”כים, קורס סמלים וקורס אב”כ.
בשנת 1951, אחרי השרות הצבאי, חזר לאפיקים והצטרף לעבודה בחקלאות. עבד בפלחה ובגן-ירק. בתחרות ארצית על גידול כמות יבול התירס – זכה במקום הראשון.
בשנת 1955, בגיל 24, אישר לו הקיבוץ לצאת עם משלחת חקלאית ישראלית לצרפת ל-4 חודשים, במסגרת חילופי חקלאים צעירים, על-מנת להכיר וללמוד חקלאות מהנעשה בארצות אחרות.
אורי סיפר שבמהלך התקופה הוא מצא עצמו נותן הרצאות באנגלית מעורבת בצרפתית על הארץ והקיבוץ. בכל תקופת שהייתו בצרפת כתב מכתבים הביתה בהם תיאר את מעשיו וחוויותיו השונות. מכתביו הרבים התפרסמו בעלון הקיבוץ. בסיום השליחות יצא ל-3 חודשי חופשה, בה טייל ברחבי אירופה. אחר 7 חודשים שב הביתה.
בשנת 1956, היה בין החברים מאפיקים שיצאו לעזרה לקיבוץ הצעיר עין-גב. הוא נשלח לעבוד בגן-ירק ושם פגש לראשונה את הנח”לאית נורית אורבך.
בספטמבר 1956 נישאו נורית ואורי באפיקים וכאן הם בחרו להקים את ביתם.
בשנת 1958 אורי התמנה למא”ז (מפקד אזור) של הקיבוץ ושימש בתפקיד 3 שנים.
באוגוסט 1964 הגיעה פנייה למזכירות הקיבוץ לאפשר לאורי לצאת לקורס מפקדי פלוגות חי”ר.  הקיבוץ אישר ואורי בן ה-34 יצא לקורס בינואר 1965.
בשנת 1966, אורי חלה בדלקת המוח, מחלה קשה שהייתה נקודת מפנה בחייו שלאחריה לא יכול היה לחזור לעבודה בחקלאות כפי שהכיר. הוא עבר לעבוד במכוורת, והיה דבוראי. דבוראי מצטיין שהפיק דבש איכותי וכל בית אפיקים זכה ליהנות ממנו. אמרו אז במשק: “אין כמו הדבש של אורי”.
עם צאתו לפנסיה השתתף, עד השנה האחרונה, בחוגים של מכללת הגמלאים “ביתנו” והיה  בין הפעילים בחדר הכושר של אפיקים עד יומו האחרון.
בסתיו המשפחה חגגה לאורי 90.
72  שנים היה אורי חבר קיבוץ אפיקים.
עם  נורית היקרה שתמיד הייתה לצדו, לאורך 66 שנות נישואיהם, עם  הבנות, איה, גליה, שלומית, הבנים יובל וזוהר, האחות שרה והאחים נדב ויאיר, הנכדים, הנינים, בני המשפחה, המטפל המסור אדי והחברים, אבל בית אפיקים על מותו של אורי.

יהי זכרו ברוך ותהא נשמתו צרורה בצרור חיינו.