דף הנצחה להלמן יעקב (ישה) ז”ל (30/01/1908 – 16/03/1985) ( כז שבט תרס”ח – כג אדר תשמ”ה )
שם האב: נחמן. שם האם: רבקה. חבר הקיבוץ משנת 1932 יאשה נולד בשנת 1908 ברוסיה. חניך תנועת נוער ציונית חלוצית. עוד בנעוריו יצא לעבודה בהנהלת חשבונות. נאסר על פעילותו הציונית והותר לו להמיר מאסר ולצאת מרוסיה. בגיל 20, בשנת 1928 עלה לארץ-ישראל, התיישב ברחובות והחל לעבוד כפועל בפרדסי האזור. היו לו מוניטין של איש עמל כפיים. בחר מרצון להיות חקלאי ובכל מאודו השתדל כי לא ינחוהו לתחומים אחרים בהם יכול היה לתרום ולהתמחות אך הוא סירב, מתוך בטחון שאת מימושו העצמי כאדם וכאיש תנועה, ישיב בעבודת כפיים פשוטה. בשנת 1932 הצטרף יאשה לקיבוץ אפיקים. באפיקים עבד בחקלאות ובגן-נוי. נמנה עם קבוצת הבניין ושלח ידו במלאכת הטייחות. בזיכרון החברים יישמר יאשה ז”ל כחופר הבלוקים בקיבוץ. את הסליק הראשון באפיקים חפר יאשה בשנת 1935. פעמיים שימש כסדרן עבודה. יאשה היה בין חברי אפיקים שגוייסו לפלמ”ח. כמו כן, יצא מטעם הקיבוץ לעזרת קב‘ עין-גב. בשנים האחרונות, נפגעה בריאותו של יאשה . למרות שנותק הקשר בינו לבין סביבתו, הוא עקב אחר הנעשה, עשה כל מאמץ להשתלב בעבודה מועילה. הקרובים אליו ידעו לחוש, למרות אי-יכולתו להתבטא, עד כמה מצוי הוא בנעשה, חש, מגיב ויודע. בתקופה האחרונה קשתה מחלתו, סבלו גבר עד שלא עמד בו כוחו והוא נפטר. יאשה היה חלוץ אמיתי, מאמין, כזה שהישקה את אדמת ארץ-ישראל במים חיים בפרדסים רחבי-הידיים ברחובות, בחפירת בורות, בהוצאת יבלית ובכל עבודה קשה בשדה ובגן. העבודה הייתה ערך, ממשות. העבודה הייתה מבחן נשנה וחוזר, יום-יומי, כי חשוב להספיק, לפעול ולעשות ולא לוותר, גם אם קשה. ייזכר תמיד באמונתו ובכוח רצונו, בצחוקו החם, ובטוב ליבו. הניח: אישה – אידה, בנים: אמיר, שמעון ונחמן, בת – רבקה, נכדים ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.
