טמיר חסיה ז”ל

דף הנצחה לטמיר חסיה  ז”ל   (12/06/1912 – 21/04/2004)     (  –  ז ניסן תשס”ד )

שם האב: בן-ציון. שם האם: חנה. חברת הקיבוץ משנת 1935 חסיה נולדה בשנת 1912, בעיירה ברזייקנה שבלטביה. משפחה יהודית דתית, שומרת מסורת ומקיימת מצוות, אך פתוחה לרעיון הציוני שילדיה חונכו לאורו. בגיל צעיר הצטרפה חסיה לתנועת “השומר הצעיר-נצ”ח”, במטרה לעלות לארץ-ישראל ולהצטרף לקיבוץ. לפני העלייה לארץ הצטרפה לקיבוץ-הכשרה בבאלסאסמוזה במטרה ללמוד חקלאות וליישם את הידע הזה בארץ. חסיה עלתה ארצה בקיץ 1934 והגיעה לאפיקים שהייתה עדיין ב”חצר-כנרת”. בתחילה עבדה בגן-הירק. כשהוקמה הרפת ב”נקודה”, הצטרפה חסיה לצוות הרפתנים והתמידה בעבודה זו מספר שנים. אז הגיע זאב לאפיקים ויחד הקימו את ביתם ומשפחתם. נולדו הבנות אביטל ואלישבע, שלימים גדלו ונישאו והרחיבו את המשפחה עם לידת הנכדים והנינים. חסיה עשתה הסבה מעבודות החקלאות לעבודה בבית-החולים הקיבוצי. יחד עם גוסטה ותמרה ז”ל, נתן הבית שירות בריאותי וסיעודי לכל החברים. 33 שנים עבדה חסיה בחדר-חולים, ללא הקפדה על סוג העבודה. בעבודה זו מצאה את המימוש העצמי המלא. השילוב של מסגרת קיבוצית-אידיאליסטית-חלוצית וערכית, והסיפוק המקצועי והאישי העניק לה תחושת מלאות מושלמת. לימים, בעלה זאב נפטר, וגם בריאותה הלכה והתרופפה. חסיה בעקשנות האופיינית לה, נאבקה על עצמאותה ותיפקודה. בעזרת קלנועית הקפידה להתייצב לעבודה ב”חמד”, הנכדות והנכדים המשיכו למלא את ביתה בצהלת החיים הנמשכים. המכה הקשה והאכזרית ניחתה בכל אימתה עם מחלתה ומותה של בתה הבכורה אביטל. כאבי הגוף והנפש הפכו למשא בלתי נסבל. מותו הפתאומי של רענן חתנה, היה השבר האחרון והבלתי אפשרי. בצער וביגון קודר, בכאבי גוף ונפש מיוסרת נפטרה חסיה והיא בת 91 שנים. הניחה: בת – אלישבע, נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.