דף הנצחה לסקלס אסתר ז”ל (20/06/1904 – 11/07/1984) ( – יא תמוז תשמ”ד )
שם האב: ישעיה. שם האם: חנה. חברת הקיבוץ משנת 1925 אסתרק‘ה נולדה למשפחת סוקולובסקי בעיר אומן שבאוקראינה, ביוני 1904. הבית היה בית מסורתי, שפת הדיבור הייתה אידיש. האח הבכור למד בישיבה. האב היה “מלמד” וידע עברית. חינך את המשפחה לציונות. אסתרק‘ה הצטרפה בגיל צעיר לתנועת השומר הצעיר הרוסי. בהיותה בת 16 נפטר אביה, לאחר שאחד מאחיה נפטר עוד קודם לכן ממחלה. פרנסת שני האחים הבוגרים ואחותה הצעירה הוטלה על האם. אסתרק‘ה סיימה את בית הספר התיכון ובלי ידיעת האם, השתתפה בפעילות המחתרתית של תנועת “השומר הצעיר”. בשנת 1925 עלתה לארץ ישראל והגיעה מיד לקיבוץ הרוסי בעפולה. היא נהייתה אקונומית ואחר-כך נבחרה להיות מחסנאית הבגדים. באפיקים הכירה את ראובן, נישאה לו וכאן נולדו בניהם, אליעזר ובני. מיומה הראשון בקיבוץ אהבה להשתתף בהצגות של החוג הדרמטי. השיא היה כששיחקה את “נעמי” בהצגת “רות המואביה”, הצגה שהועלתה בחצי היובל לאפיקים. שנים רבות הקפידה להשתתף במקהלה הקיבוץ. בנוסף, הייתה חברת מזכירות, חברת וועדת מחסנים וריכזה את ועדת הריהוט. 22 שנים עבדה כמנהלת חשבונות ראשית של ארגון ההובלה בצמח, ורק כשנאלצה להפסיק לנסוע לצמח מסיבות בריאות – עברה לעבוד בהנהלת החשבונות בבית. על פעולתה בהגנה ובמלחמת השחרור קיבלה את אות “ההגנה” בשנת 1958 ואת אות “עלה” – עיטור לוחמי המדינה, קיבלה בשנת 1968. למרות השינויים הרבים שחלו בקיבוץ מתחילת דרכו, אמרה אסתרק‘ה שצורת חיים זו יותר יפה, יותר צודקת ויותר מלאת תוכן מאשר כל צורת חיים אחרת. מתוך שלמות וברוח זו ציוותה את גופתה למדע. הניחה: בנים – אליעזר ובני, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.