אביגדור צביה  ז”ל

דף הנצחה לאביגדור צביה  ז”ל   (14/01/1941 – 10/01/1987)     (  –  ט טבת תשמ”ז )

שם האב: יהודה. שם האם: ליזה. חברת הקיבוץ משנת 1959 צביה נולדה והתחנכה באפיקים. תלמידה מצטיינת ופעילה מרכזית בחברת בני הנוערים. כבר מילדותה הייתה כסלע איתן בהתנהגותה ובאמונתה הקיבוצית. צביה חייתה את חייה מתוך שלמות פנימית, אהבת אמת למקום ולאנשים, רצון עז להשתתף, לתרום ולעשות. בכל תחום מהעבודות והתפקידים שקיבלה על עצמה, נהגה וחייתה לפי אמות-מידה שתאמו את רצונה לראות בחברה הקיבוצית, חברה ערכית שראוי ונכון להשתייך אליה ולחיות בה. בכל עבודה שעבדה, בכל תפקיד שמילאה , הקדישה עצמה ללא לאות וללא התחשבנות. הייתה פעילה בוועדות, ערכה את עלון הקיבוץ, תרמה ליצירת חגיה של אפיקים, אך עיקר פעילותה הייתה בחינוך. לאורך שנים הייתה מטפלת בפרבר והתמסרה מאד לחניכיה. נוצרו לה יחסים מיוחדים וקשר אמיץ עם בני המחזורים בהם טיפלה. ערה ורגישה לבעיות הפרט, אך תמיד עם ראייה כללית-ערכית של צורכי הכלל ודמות החברה. לפתע פתאום, באמצע החיים, בעודה צעירה ואם לילדיה הצעירים, קיבלה צביה דום לב ונפטרה. אביגדור בעלה, איבד רעייה נאמנה ומסורה מאין כמוה. ילדיה איבדו אם אוהבת וחמה. ביתה היה סיפור מיוחד. היה לה טעם משלה, והיא לא נהתה אחרי אופנות מתחלפות. הבית כולו נהג להתכנס סביב שולחן האוכל הגדול והכבד. לצביה לא היה קר אף פעם. בחורפים – היא נראתה נחפזת לעבודתה, שמלת כותנה קלילה עליה, וכשהייתה מתעטפת בצעיף צמר – ידעו כולם שכפור עז מתרגש על הישוב. צביה הייתה אדם חם ורגיש. ידעה לצחוק , לבכות ולהתרגש, להשתתף בעצבונות ובשמחות של הזולת. הייתה אישה נדירה ומיוחדת. כך תיזכר תמיד. הניחה: בעל – אביגדור, בנים- עמית, נועם, יאיר, אמנון, דורון, אבנר, ובת – מיכל. יהי זכרה ברוך