דף הנצחה לאבן נילי ז”ל (07/11/1942 – 31/05/2021) ( כז חשון תש”ג – כ סיון תשפ”א )
נילי נולדה בנובמבר 1942 להוריה רוזה ושורה אילנאה, ממייסדי קיבוץ אפיקים. בת בכורה במשפחה, אחות לסמדר, הבת הצעירה .
כבת קיבוץ, עברה את המסלול הקבוע של כל ילדי הקיבוץ. בית תינוקות, שישייה, גן הילדים והלינה המשותפת.
במלחמת השחרור, כשפרצו הקרבות בעמק-הירדן, עברה נילי את חוויית פינוי הילדים לחיפה.
אבא של נילי, שורה, היה פעיל מאד גם מחוץ למסגרת הקיבוצית ונשלח למשימות שונות בחו”ל.
כשקמה המדינה, גוייס שורה כשליח עלייה לארגן את עליית היהודים לישראל. כשנקרא להיות שליח המדינה בצרפת, לקח עמו את רוזה ואת שתי הבנות. כך זכו נילי וסמדר לחוות את פריס, העיר הקסומה, וזה בהחלט לא היה כמו כולם.
לאחר כמה חודשים, נקראה רוזה לחזור הביתה, אל הכרם. עונת זמירת הגפנים החלה, ולרוזה לא היה תחליף. שורה נשאר בפריס, ורוזה חזרה עם הבנות הביתה.
נילי עלתה לכיתה א’ בביה”ס באפיקים. כבר בכיתות הראשונות התגלתה נילי כספורטאית מצטיינת. במיוחד בלטה בריצות הקצרות, לספורטאים בימים ההם היה מקום של כבוד בחברת הילדים.
לנילי הייתה אף נטייה למוסיקה. היא למדה לחלל בחלילית כמו כולם, ואף למדה לנגן באקורדיון.
במשפחת אילנאה היה נהוג לקבל את פני האורחים בהופעה אמנותית. סמדר שרה ונילי ליוותה אותה בנגינה. הבנות נהנו מאד להופיע, והאורחים מחאו להן כפיים.
את שנות התיכון החלה נילי בבית-ירח וסיימה אותן בביה”ס כדורי. נילי אהבה מאד את תקופת לימודיה בכדורי, הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית.
בצבא שרתה נילי בפיקוד דרום, ולאחר השירות הצבאי יצאה לשנת שירות, לקיים את צו התנועה, כמו כולם. כך הגיעה נילי לקיבוץ הצעיר יוטבתה, אי-שם בקצה העולם, חלוציות במלוא מובן המילה.
באותו זמן היה בן-דוד של נילי חבר בגרעין שהגיע לקיבוץ איילות השכן. הוא החליט לבקר את קרובתו שביוטבתה, והזמין את חברו יונה לבוא איתו. כך נוצרו קשרי ידידות בין נילי ליונה. כשחזרה נילי לאפיקים ויונה עזב את איילות, הוא בא לבקר אותה באפיקים. הידידות צמחה והתעצמה ונחתמה בחתונה. החופה נערכה באוהלו, אל מול הכנרת, עם הרב קורן ממושבת כנרת. החתונה נחגגה ברוב-עם, ל-4 זוגות מאושרים שנישאו ביחד, על פי התקנון הקיבוצי.
נילי ויונה בנו את ביתם באפיקים וכאן נולד להם הבן שרוליק, שהביא אושר רב להוריו.
נילי עבדה תחילה בבתי הילדים בגיל הרך. אחר כך עבדה במטבח ומשם עברה למחסן הבגדים. בשנים האחרונות עבדה ב”חמד”. נילי הייתה עובדת חרוצה וצנועה, שמילאה את חובותיה ככל יכולתה.
עם השנים התרוקן הקן. שרוליק הקים משפחה משלו לשמחתם וגאוותם של הוריו.
השנים שחלפו לא היטיבו עם נילי. בריאותה התערערה, הן גופנית והן נפשית, ולא תמיד מצאו הרופאים מענה למכאוביה. בעשר השנים האחרונות, הייתה נילי דיירת ב”בית אשלים”, בו קיבלה טיפול מקצועי ומסור לאורך כל הדרך.
יונה היה לצידה כל הזמן. סמדר ליוותה, תמכה וחיזקה. שרוליק בביקוריו ניסה לשמח אותה, אך היא הלכה והתכנסה לתוך עצמה, וקשה היה לחדור את מעטפת השריון שלתוכו התכנסה.
בתקופת מחלתה האחרונה היא סבלה מאד לאורך ימים ושבועות, וידם של הרופאים קצרה מלהושיע.
במותה, נגאלה מייסוריה, ומצאה לה סוף סוף מנוחה נכונה.
במותה הייתה נילי בת 79, מתוכם 60 שנה הייתה חברת קיבוץ אפיקים.
הניחה בעל- יונה, בן- ישראל (שרוליק) וכלתו גבי, אחות סמדר ובני משפחה.
יהי זכרה ברוך.
