אולמן נחום  ז”ל

דף הנצחה לאולמן נחום  ז”ל   (27/10/1945 – 10/04/2017)     ( כ חשון תש”ו  –  יד ניסן תשע”ז )

שם האב: חיים
שם האם: מינקה
התקבל לחברות בקיבוץ ב- 7.1964

נחום נולד באפיקים בסתיו 1945, להוריו מינקה וחיים אולמן, ממייסדי הקיבוץ. אח לצפרא ובינה הגדולות, ויהודל’ה, אחיו הצעיר. למד בביה”ס באפיקים ובבית-הספר המקצועי הזכור לטוב.
את השירות הצבאי התחיל בחיל האוויר, וסיים בחיל החימוש. כשחזר לקיבוץ, עבד כנהג בצי המשאיות המפואר של אפיקים, מה שכיוון אותו אל המסלול המקצועי בו בחר להתקדם בעתיד.
נחום ואורלי, שניהם בני אפיקים, הקימו את ביתם באפיקים ובאהבה גדולה גידלו את ילדיהם שרון, נרי, נילי ומאי, ויחד ידעו ימים ושנים של אושר ונחת בחיק המשפחה.
נחום, כקיבוצניק נאמן, מסר “שנת שירות” במפעל הסיבית, ואח”כ ניסה להשתלב בקלת.
היה סדרן עבודה של המפעל, וגם ניהל את המחלקה הדקורטיבית, אבל הלב נמשך אל ענף התובלה. הוא חזר לרכז את הענף, ויזם את איחוד התובלה של אפיקים-גשר-מסדה (מה שנקרא א.ג.ם). משם עבר לנהל את ארגון ההובלה של עמק הירדן. היה שותף בכיר בהקמת “עמק הירדן – חברה להובלה בע”מ” והיה מנכ”ל החברה עד צאתו לפנסיה. הוא גם יזם את הקמת מכון הרישוי באפיקים. נחום העיד על עצמו כי “הנה, אני יוצא מהארון ומודה שאני איש קריירה וסיפוק עצמי וגאה”, ומסכם במילים – “היום אני יכול להגיד שאני חי טוב, משקיע מאמצים ומרוויח בהתאם, ובאופן אישי אני מרוצה…”. כן, היו לו סיבות רבות וטובות להיות מרוצה.
“לו אך ברכת לו חיים”.
בצד פעילותו המשקית, היה נחום פעיל ומעורב מאוד גם במסגרת הקהילתית:
ריכז את צוות הפרטת המזון ושימש כיו”ר מגזר המזון עם תחילת ההפרטה, היה חבר בצוות שינוי אורחות החיים, היה יו”ר ועדת ביקורת, מרכז ועדת הצעות, מרכז ועדת דירות, וכן נבחר להיות יו”ר האסיפה הכללית. היה איכפת לו מה שקורה בקהילה. היה מודע לבעיות, והיה מוכן לקחת אחריות בניסיון להתמודד איתן. “לומר היום שיש פתרונות-קסם לכל דבר – אולי זו שרלטנות” – כך אמר –”אבל אני מוכן להתחייב ולעבוד קשה כדי לנסות להגיע למקומות טובים יותר לכולנו”. והוא לא רק דיבר. הוא גם עשה!
בצעירותו היה נחום ספורטאי מצטיין. רץ מהיר ושחיין מעולה. הוא היה שחקן בולט בקבוצת הכדורעף של אפיקים, ושל הקבוצה המשותפת אפיקים-בית זרע.
הוא אהב את “שירי ארץ ישראל היפה”, והרשה לעצמו לפעמים גם להופיע בשירה על הבמה יחד עם יהודהל’ה אחיו. הם תיפקדו כברמנים מבוקשים במסיבות פורים רבות, וגם בפאב של קוצי עליו השלום. והחיים הטובים לא היו מעייפים.
מעבר לתדמיתו המחוספסת משהו כלפי חוץ, הכירו המקורבים לו יותר את חוש ההומור המיוחד שלו, ואת היותו בראש ובראשונה איש משפחה רגיש וחם.
לפני כ- 4 שנים חלה בסרטן. לאחר טיפולים קשים ומייסרים, הצליח להתגבר ולחזור לתיפקוד של אדם בריא, במסגרת מגבלות נתונות. נראה היה כי למרות הכל יש “אור בקצה המנהרה”, אך בחודשים האחרונים חלה הידרדרות קשה במצב בריאותו, והפעם כבר לא עמד לו כוחו. התמסרותה של אורלי לכל אורך התקופה הקשה הזאת, הייתה טוטאלית, ללא גבולות, ונחום ידע להוקיר זאת עד נשימתו האחרונה.
נחום נפטר בהיותו בן 71 עת הכניעה אותו מחלתו הממארת, מתוכם 53 שנים היה חבר בקיבוץ אפיקים.
סיפור חייו גדוש פעילות ועשייה, משקית וחברתית, עם אופק מאתגר לעוד, להמשך, לקידום, להתמודדות, נקטע באכזריות ובא אל קיצו. כמה עצוב וכואב.
הניח: אישה – אורלי, ילדים: שרון, נרי, נילי ומאי, אחיות – צפרא ובינה, אחיו הצעיר יהודה ואשתו אורה, נכדים, ובני משפחה.

יהי זכרו ברוך.