דף הנצחה לאופיר אריה ז”ל (19/06/1904 – 06/03/1995) ( – ד אדרב תשנ”ה )
שם האב: נפתלי. שם האם: הודיה. חבר הקיבוץ משנת 1928 אריה נולד בשנת 1901 בעיירה גליציה שבפולין. בן למשפחה מסורתית שומרת מצוות. בילדותו ספג אווירה של החגים היהודיים וקבלות-שבת המלוות בזמירות ידועות. מנעוריו עשה צעדים ראשונים שקרבו אותו למהפכה הציונית, לתרבות החילונית, לתנועת הנוער ולעלייה לארץ ולקיבוץ. עוד בארץ מולדתו החל אריה את פעילותו החינוכית ציבורית כמארגן סמינרים, מוציא לאור של חומר עיוני ועד לניהול קן השומר-הצעיר בעיירה. לאחר הצהרת בלפור, בעוד הוא ממתין לתורו לעלייה לארץ, נחסמו השערים והיה עליו ועל רבים שכמותו להמשיך ולהישאר בגולה ושם לארגן את החיים היהודיים ברוח הציונות המתחדשת. בקיץ 1926 עלה לארץ-ישראל וחי פרק זמן מסוים בפתח-תקווה. בשנת 1928 הצטרף לקיבוץ “השומר הצעיר” מס.ס.ס.ר. ההצטרפות לקיבוץ הייתה מסיבות אידיאולוגיות והלמה את השקפת עולמו. הוא היה עורך העלון, מרכז ועדת החינוך, יו”ר הועדה המפקחת של קופת-חולים בצפון, פעיל במפלגת פועלי ארץ-ישראל, ערך את ספר אפיקים הראשון, ערך את הביטאון התנועתי – “ניב הקבוצה”, ועמד מאחורי הוצאתה לאור של “אנתולוגיה למחשבה סוציאליסטית”, ועוד. שנים רבות צעד אריה בנתיבות החיים והקיבוץ יחד עם מינקה ז”ל שהייתה לו רעייה ושותפה לדרך. יחד גידלו משפחה, יחד כאבו את כאב-השכול כשבתם עדה נפטרה, ויחד ליוו את המתרחש בקיבוץ במחשבה ובשיחה. בשנים האחרונות כאב אריה את ירידת מעמדם של הוותיקים – או מה שהוא כינה בלשונו: “הנמכת קומתו של דור המייסדים”. ואכן, שלא בדומה לרבים אחרים, אריה לא וויתר על זכותו להביע דעה בענייני הקיבוץ גם בימים שנדמה היה, כי שרביט הניהול עבר לדור השני וותיקי הקיבוץ ומייסדיו אמורים היו להניח לדברים להתפתח ולצפות בכך מן הצד בלא להתערב. המרץ וההתמדה שהוא מצא בעצמו שעה שהחליט לקחת על עצמו את כתיבת ההיסטוריה של הקיבוץ רק העידו שאכן הוא לא וויתר. אריה השקיע את כל כוחות הנפש בתיעוד קורות אפיקים, ביסודיות ובפרטים שאין דומה להם בספרי תולדות הקיבוצים. הוא עסק בכך כבמלאכת קודש, מתוך תחושת ערכם ההיסטורי למען הדורות הבאים. מן הבית באפיקים הוא שב ובחן את הדרך לכל אורכה תוך שרטוט פנורמה רחבת היקף של ימי ראשית התנועה הקיבוצית ולא הניח את העט מידו עד לרגעיו האחרונים. אריה נפטר והוא בן 93 . הניח: בן – נפתלי, בת – רינה, נכדים ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.