דף הנצחה לדבי אלישדה ז"ל 20.2.1953-9.8.2025
שם האב: אלכסנדר-אשר
שם האם: מרי-קלוד
התקבלה לחברות: 1986
דבי-דבורה נולדה ב-1953 בפילדלפיה. ארצות הברית.
בתם של מרי-קלוד ואלכסנדר-אשר רינגר, אחות צעירה למרים שחיה עד היום בארצות הברית. בילדותה עברה המשפחה לשמפיין עיר במדינת אילינוי. האב היה פרופ' למוסיקה האם עקרת בית.
אחרי סיום התיכון דבי החלה ללמוד רפואה, לאחר שנתיים החליטה שהמקצוע אינו מתאים לה ועברה ללמוד אומנות במה ותפאורה.
בת 27, לאחר מלחמת יום הכיפורים, הגיעה דבי כמתנדבת לאפיקים.
היא הצטרפה לצוות המפואר של פרדס אפיקים. שם בעבודה נוצר הקשר של דבי רינגר עם ישה אלישדה שהיה בצוות העובדים.
ישה בעת הזו היה כבר גרוש ובין דבי לישה נולד סיפור אהבה. ומאז ימי הפרדס הם חיו יחד באושר רב.
דבי וישה יצאו לחופשה מהקיבוץ, בתחילה היו בעין יהב ובהמשך נסעו לארצות הברית, שם התבשר ישה שנבחר לנהל את הגד"ש, בעקבות כך הזוג בחר לחזור לאפיקים.
כאן בחרו להקים את ביתם וכאן נולדו הילדים: אביגיל, יואב ואבישי.
דבי, כמו כל אישה באפיקים של פעם, עבדה בחינוך, שנים עבדה בחינוך. הייתה מטפלת מיוחדת, יצירתית ואהובה שבני אפיקים שזכו להתחנך אצלה זוכרים אותה באהבה והערכה.
דבי היתה המחסנאית של מחסן בגדי הילדים, עבדה בכלבו ובמערכת הוידיאו של אפיקים (היו זמנים…) וגם יזמה, הקימה וניהלה חנות למידות גדולות The Place.
דבי, שהייתה אמנית בנשמתה, יצאה ללמוד בימוי בתל אביב ובאורנים.
לאורך השנים ביימה הצגות של ילדים ונוער באפיקים, ביניהם גם הצגת סיום כיתה ח' של הכיתה של בנה, אבישי.
היא הייתה פעילה בחיי הקיבוץ, הייתה חברה בוועדות: תרבות וספורט ועסקה באימון שחייה בבריכה באפיקים.
אם משהו הציק לה היא ידעה להציג זאת וגם לכתוב על כך לעלון הקיבוץ.
בתקופת מחלתו של ישה, דבי שמרה עליו בכל כוחותיה ונאבקה למענו במסירות ואהבה. היא הייתה איתו ולצידו לכל אורך הדרך עד הסוף, עד הפרידה, ב-2010. בהיותו בן 80 נפטר ישה.
העידן שאחרי פטירתו של ישה היה מציאות חדשה ולא קלה עבור דבי, שעם השנים בחרה להתרחק מהציבור ולהסתגר בביתה.
בתחילת השנה חלה התדרדרות במצבה ולפני מספר חודשים נכנסה לבית אשלים, כשכל הזמן הילדים עוטפים אותה במסירות ובאהבה.
בשבת, 9 באוגוסט, נדם ליבה של דבי. בת 72 היתה בלכתה, 39 שנים הייתה חברת קיבוץ אפיקים.
עם הילדים אביגיל, יואב, אבישי, המשפחה, החברים אבל בית אפיקים על מותה של דבי.
יהי זכרה ברוך ותהא נשמתה צרורה בצרור חיינו.