אלפרט לאה  ז”ל  

דף הנצחה לאלפרט לאה  ז”ל   (31/03/1910 – 19/07/1999)     (  –  ו אב תשנ”ט )

שם האב: יעקב. שם האם: יטה. חברת הקיבוץ משנת 1938 לאה נולדה בשנת 1910 בריגה אשר בלטביה. לאה סיימה בית ספר תיכון ביידיש. היא לא השתייכה לתנועה כלשהיא, אך בבית הייתה אווירה ציונית ואמה הייתה פעילה בתחום זה. לאחר לימודיה עבדה לאה במערכת עיתון ואחר כך בחברה של מפיצי השכלה. בוקר אחד הגיע אורח לביתם, חלוץ מהקיבוץ, רחב-גוף ומנומש מהשמש הארץ-ישראלית. הבחור היה שלמה אלפרט מקיבוץ השומר הצעיר מ-ס.ס.ס.ר שנשלח ללטביה ובא לגור בבית משפחת שניידר הציונית כדייר משנה. בדצמבר 1938 כשחזר שלמה ארצה לקיבוץ, הביא עימו את לאה. היא דבקה באהבת חייה, בשלמה, והלכה אחריו לארץ לא נודעת ולחיי שיתוף שכה היו זרים לה. לא היה לה קל. אך עם הזמן, היא החלה לאהוב את החיים בקבוצה והאמינה במה שהם מזמנים – שיתוף ונתינה הדדית, וחיי עבודה וחברה פעילים. היא ידעה למצוא בכל דבר את הטוב וגם כשהייתה סיבה להתלונן, היא חייכה והמשיכה הלאה. לאה ושלמה אימצו בחום ובמסירות נערים מחברות הנוער ששהו באפיקים. ביניהם היה שלמה ניאגו שגדל יחד עם ילדיהם רינה, משה ואסתר, והוא היה להם כבן. לאה עבדה בגן-ירק, עבדה כמטפלת, והייתה אחראית על “המכולת” הקיבוצית הזכורה לטוב. משם עברה לעבוד בכל-בו, ואחר כך עברה למחסן הבגדים. עד יומה האחרון זכתה לאה להתגורר בבית בו גידלה יחד עם שלמה בעלה את ילדיהם ונכדיהם. לימים נוספו אף הנינים והצטרפו למשפחה המורחבת. במאור פנים, באהבה אימהית, בתשומת-לב לכל ילד ונכד, ליוותה לאה לאורך עשרות שנים כל אחד מבני המשפחה. תמיד קשובה, חייכנית, סלחנית ויודעת לתת עצות חכמות ומועילות. בשלהי שנות השמונים לאה חלתה. והיא כדרכה, חייכה, לא התלוננה, וביקשה לא להקשות על קרוביה. מוקפת בבני משפחתה האהובים והמסורים, נפרדה לאה מעולם החיים והיא בת 89 . הניחה: בנות – רינה ואסתר, בן – משה, נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.