דף הנצחה לאסאו רנה ז”ל (20/04/1923 – 21/06/2009) ( – כט סיון תשס”ט )
שם האב: מאיר. שם האם: אידה. חברת הקיבוץ משנת 1947 רנה נולדה בפאריס שבצרפת בשנת 1923. בת אמצעית במשפחה, עם אח בכור ואחות צעירה – לילי. בית יהודי חופשי, אמיד ומשכיל, יוצאי יוון, עם מגילת יוחסין משפחתית המתקשרת לדון יצחק אברבאנל – מדינאי ופילוסוף יהודי. עם גירוש ספרד בשנת 1492, הגיעו חלקים מהמשפחה הרחבה לסלוניקי שביוון. לימים, חזרה המשפחה מצרפת ליוון. המצב הכלכלי היה איתן. רנה למדה בבי”ס צרפתי-מסחרי. במלחמת העולם השנייה, הצליחה המשפחה להתחמק מאזור הכיבוש הגרמני ולהינצל. לאחר המלחמה, כשאנשי הבריגאדה החלו לרכז ולארגן את ניצולי השואה, לאסוף ילדים יתומים ולהפעיל מועדוני נוער ציוניים – הצטרפה רנה לפעילות זו. היא הייתה המטפלת הראשית בבית-היתומים היהודי. אח”כ עבדה בבי”ס היהודי באתונה. הצטרפה להכשרה במטרה לעלות לארץ-ישראל. בשנת 1946 במסגרת העלייה הבלתי-לגלית, עלתה רנה ארצה עם קבוצת מעפילים, כולם ניצולי מחנות ההשמדה. האונייה נתפסה ע”י הבריטים ונוסעיה הועברו למחנה בעתלית, שם הייתה קבוצת מעפילים סלוניקאים. חלק מקבוצת הסלוניקאית הגיעה לאיילת-השחר. שם הכירה רנה את דניאל. הזוג הצעיר התחתן ועבר לכפר גלעדי ושם נולדה בתם הבכורה שמחה. לאחר שהות קצרה בכפר גלעדי, הצטרפה המשפחה הצעירה לאפיקים. כאן בנו את ביתם וכאן נולדו שלושת בנותיהם נילי, אילת ומיכל. יותר מאוחר דאגו רנה ולילי להביא גם את אימן וסבתן, לחיות לצידן באפיקים. רוב שנות עבודתה של רנה היו בבית התינוקות. מאות תינוקות הופקדו בידיה. רנה התמקצעה בעבודתה. למדה בבי”ח בעפולה. הייתה מסורה לעבודתה בכל ליבה ונפשה. הדריכה את האמהות הצעירות, השרתה בטחון בליבן, ודאגה תמיד להשאיר חותם של חן על שמיכת התינוק הנקייה, תשומת לב לאם ולילד. היו לה ידיים טובות וכישרון רב לציור. כתיבתה הייתה “כתיבה תמה” והאותיות כאילו יצאו ממכונת הדפוס. אחרי פירוק בית-התינוקות עברה רנה לעבוד במתפרה. שם בלטה בחריצותה, מסירותה, בדייקנות העבודה ובאווירה הטובה שתמיד הקרינה. רנה הייתה צנועה מדי מכדי לפתח את כישרונה האמנותי האישי. הייתה הראשונה בכל הקשור להתנדבות. במחנות צה”ל, בביה”ח פורייה, בעזרה לעולים חדשים, ובהכנת חבילות לחיילים. עד יומה האחרון סרגה נעלי-בית לכל תינוק שנולד באפיקים, לכל נכד או נין שנולדו לחברי אפיקים. רנה זכתה לראות את משפחתה מתרחבת ומסתעפת. משפחה חמה, מסורה, מחבקת ואוהבת. שמרה על קשר חם ופעיל עם כל אחד ואחת, כל הזמן יחד עם דניאל, עזר כנגדו. דואגת, שומרת, מטפלת ותומכת, ברגישות ומסירות אין קץ, ובהמון סבלנות ואהבה. בשנים האחרונות בריאותה התרופפה והיא נפטרה מלקות בליבה. הניחה: בעל – דניאל, בנות – שמחה, נילי, אילת ומיכל, נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.
