דף הנצחה לאסולין בת שבע ז”ל (01/01/1903 – 21/11/1986)
שם האב: יצחק
שם האם: חנינה
אמא של יוסף אסולין
בת-שבע נולדה בעיר מרקש שבמרוקו. בת למשפחה ברוכת ילדים ומכובדת. אביה היה רב העיר שנים רבות. היות שבזמנו לא נשלחו בנות לבית הספר, היא למדה עם אחיה כתב מיוחד הדומה לערבית, ובכתב זה קראה ספרים שנכתבו בניב ערבית מוגרבית, המדוברת רק בפי יהודי מרוקו. כל חייה שאפה ללמוד עברית וכשעלתה לארץ ולקיבוץ, היא רשמה כל מילה חדשה שקלטה מדיבור או מהעיתון. את המילים שלמדה הייתה נוהגת לשנן . לימוד השפה היה אתגר גדול, מטרה שכל האמצעים היו כשרים להשגתה. היה חשוב לה שילדיה יקבלו השכלה מסודרת. גם בתקופה הקשה של מלחמת העולם השנייה, דאגה ללימודי ילדיה ודאגה לשלוח אותם לביה”ס נקיים ומסודרים ללא רבב. העיר מרקש שבה נולדה, הייתה ידועה ברבניה המפורסמים. היא גדלה על ברכי המסורת. בבית הוריה היה בית-כנסת מפואר. המושג “חילוני” לא היה מקובל בעיר. מבחינה זו כשעלתה בת-שבע לארץ ישראל ולקיבוץ, היא נחלה אכזבה רבה. דווקא כאן חשבה למצוא אווירה דתית , כיאה לארץ-ישראל, ארץ הקודש. עד יומה האחרון לא השלימה עם תופעת העבודה בשבת. בקיבוץ ידעה ימים רבים, יפים וטובים. היא השתחררה מעבודות המטבח. יצאה לטיולים ברחבי הארץ ועסקה במימוש עצמי. כשחלתה, התלות שהלכה וגברה גרמה לה סבל נפשי רב, נוסף לסבל הפיסי. היא אהבה את הפרטיות בבית ובקושי רב נפרדה ממנה, כשנאלצה לעבור לחדרי החולים, אך ידעה להעריך כל שנעשה למענה באפיקים, והייתה אסירת-תודה על הטיפול המסור שלו זכתה. הניחה: בן – יוסף, בנות – רחל, לאה ודינה, נכדים ובני משפחה.
יהי זכרה ברוך.
