בלדב זהרה ז”ל

דף הנצחה לבלדב זהרה  ז”ל   (01/06/1915 – 09/12/2006)     (  –  יח כסלו תשס”ז )

זוהרה נולדה בעיר וואזן שבמרוקו בשנת 1915. בת רביעית, הצעירה בבנות. בת עשירים ממשפחה אמידה. בשנת 1931 נישאה לבחיר ליבה אברהם והיא נערה צעירה ויפה. נולדו להם חמישה ילדים: מאיר, מרדכי, מימי, אסתר ועליזה. בעלה אברהם נשא אותה על כפיים, פינק אותה ודאג למשפחה במסירות רבה. היו אלה השנים הטובות והמאושרות בחייה. אברהם, האבא והבעל נפטר בגיל צעיר. המשפחה עברה זעזוע עמוק. הבן הבכור מאיר נשא בעול המשפחה ובפרנסתה. המצב בעיר וואזן היה קשה ביותר. הערבים רדפו את היהודים, בזזו ופגעו ברכושם. אז החלה עלייה המונית של יהודי צפון-אפריקה לארץ-ישראל. זוהרה וארבעת ילדיה הוברחו ע”י שליחי הסוכנות, פעילי עלייה, כשהם מכוסים בברזנט בתוך משאיות עד למחנה עולים שנמצא ליד קזבלנקה. המשפחה הגיעה ארצה באוניה ונשלחה למעברת הפחונים בקרית-שמונה. בני המשפחה עבדו בייבוש ביצות בתנאים קשים של קור ורעב, כשמגפת הקדחת פוגעת ללא רחם באנשי המעברה. בינתיים גדלו הילדים ואיש לדרכו הלך. נישאו והקימו משפחות משלהם. זוהרה עברה לגור באפיקים בשנת 1956 יחד עם בנותיה עליזה ומימי. המעבר מהחיים המבוססים למעברה, ומשם למסגרת חיים שיתופית לא היה קל. זוהרה השתלבה בעבודה במטבח. במשך שנים רבות עבדה במסירות ובחריצות, מלאת חוש-הומור, מקרינה פתיחות וחמימות. נקלטה יפה בקיבוץ. הקיבוץ היה עבורה בית המאפשר חיים רגועים, טובים וצנועים. זוהרה שבאה מבית דתי, שמרה על המסורת היהודית בעיקר בחגים. תמיד הדליקה נרות שבת ונרות נשמה לזכר יקיריה. בת 91 הייתה במותה. אימם של מימי כהן ועליזה נהור. יהי זכרה ברוך.