ברונטמן דוד ז”ל

דף הנצחה לברונטמן דוד  ז”ל   (20/07/1906 – 24/03/1997)     (  –  טו אדרב תשנ”ז )

שם האב: זאב. שם האם: דבורה. חבר הקיבוץ משנת 1929 דוד נולד בשנת 1906 בקישינב ברוסיה. האב היה מזכיר בורסת-הפחם בקטרינוסלב ועיתונאי. האם הייתה עקרת-בית ומורה למכונות תפירה. המשפחה עלתה לארץ-ישראל בשנת 1913. האב קנה כמה פרדסים וחלקות אדמה בתל-אביב. אחרי כן נסע האב חזרה לרוסיה כדי להסדיר את ענייניו. וכשפרצה מלחמת העולם הראשונה נותק הקשר עם האב אשר נשאר ברוסיה. דבורה וילדיה עברו להתגורר בקסטינה, ואחר כך ברחובות. עד גיל 13 למד דוד בגימנסיה העברית “הרצליה”. לאחר מכן למד בבית הספר החקלאי מקווה-ישראל. המשפחה חזרה לחיות בתל-אביב ודוד היה מגיע מדי פעם לחופשה. לאפיקים הגיע דוד בעקבות נעמי אחותו, בשנת 1929. הוא התמנה למוכתר של אפיקים. היו לו קשרים עם השלטונות ועם המושל המחוזי. הוא התמנה להיות קצין המחוז. במאורעות 1936 – 1939 נתמנה לקצין המחוז היהודי בצפת. מלבד העיר צפת היה אחראי על מזרח הגליל העליון. באותה תקופה הכיר את בתיה. הם התחתנו, ונולדו בניהם- יובל, ישי ואמוץ. כשסיים תפקידו הביטחוני עבד כנהג וכנהג אמבולנס, אך תמיד ייזכר כאורוותן הישוב. דוד הקים את האורווה ועבד בה כ-20 שנה. כובעי הבוקרים המקוריים שחבש והצליל האנגלי של השם דיוויד הלמו מאד את עיסוקו בסוסים. מונע ע”י האידיאל ליצור בית-גידול מקומי לסוסים בישראל, הן לעבודה והן לספורט, הפך אותו ל”משוגע לדבר”, מה שלא תמיד הסתדר עם הסביבה. בצעירותו קראו לו בקיבוץ “צ‘ודק”. בפי הצעירים נקרא “דייויד” ובפי המתנדבים נקרא “פאפא דייויד” שאיתם נהג להתרועע, לשוחח באנגלית וגרמנית, ולכבד בסוכריות מקופסת הפח המפורסמת שלו. בגיל 75, בסוף משמרת לילה בשער, היה עובר בדיסקוטק ו”מרביץ” כמה דקות ריקוד עם קבוצה של מתנדבות צעירות. ייזכר תמיד כאיש מקורי ולא מתפשר בקלות על דעותיו. עם זאת חביב, בעל הומור ויחס חם לאנשים. אהב מאד לשיר. אהב שירים עבריים ושר גם באנגלית, רוסית, ערבית, צרפתית ואפילו בסרקוטית. את שליטתו בשפות רבות ואת השכלתו הכללית הרחבה רכש בעיקר בכוחות עצמו. בקריאה בהתכתבות מתמדת עם ידידיו בכל העולם, ובשיחות עם אנשים. הוא אהב אנשים וכיבד אותם באשר הם. כל מי שפגש את דייויד בביקורו בישראל ובאפיקים, הושפע ממנו ביחסו למקום. עשרות דברי ההערכה בספר האורחים הפרטי שלו ממבקרים מכל קצווי תבל ששהו בתקופות שונות באפיקים, מעידים על כך. בשנים האחרונות בילה דוד בבית אשלים. הוא חלה וכוחותיו הלכו ואזלו עד שנפטר, והוא בן 91. הניח: בנים – יובל, ישי ואמוץ. יהי זכרו ברוך.