דף הנצחה לגלבוע דב ז"ל (08/09/1900 – 19/03/1983) ( – ה ניסן תשמ"ג )
שם האב: זלמן. שם האם: פרומה. חבר קיבוץ משנת 1934. דב נולד בעיר ניקולייב שבפלך הרסון, אוקריאנה, גדל בבית שומר מסורת. האב לא היה אדם דתי אך היה יהודי לאומי וציוני נלהב ונאמן. 8 אחים ואחיות היו במשפחה. להורים הייתה מאפיה בניקולייב בה עבדו והביאו את לחמם בעמל רב. כל הילדים למדו בבתי ספר תיכוניים רוסים וכמה מהילדים המשיכו לימודים בבתי ספר גבוהים וקיבלו אף חינוך והשכלה יהודית ועברית. בגיל 13 וחצי בחנוכה 1913 עלה דב לארץ ישראל על-מנת ללמוד בגימנסיה "הרצליה" במצוות אביו האהוב שהחליט להעניק לבנו חינוך יהודי ולאומי מושלם. הלימודים בגימנסיה הרצליה נמשכו שנה אחת בלבד. בקיץ של אותה שנה נסע לבקר את הוריו , אלא שבסופו של הקיץ פרצה מלחמת העולם הראשונה ודב לא יכול היה לחזור ארצה. בשנות המלחמה למד בגימנסיה רוסית בעירו והתחזקה בו מאד ההכרה הציונית ושיבת העם לארצו כפתרון לאומי יחיד לעם היהודי ומשאת נפש אישית. וכך, עם סיום הגימנסיה , נכנס לאוניברסיטה באודסה למחלקה לחקלאות על-מנת להכשיר עצמו לעבוד את אדמת ארץ-ישראל. בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הפליג מאודסה באניה ובה קבוצה של יהודים בני צפת שנקלעו לרוסיה לפני המלחמה ולא יכלו לחזור לביתם. לאחר מסע רב-הרפתקאות הגיעה האונייה ה"רוסלאן" לחוף תל-אביב ובה קבוצת העולים הראשונה שבאו ארצה לאחר 5 שנות הסגר. דב, עם קבוצת חברים, התאגדו ויצאו לפתח-תקוה על-מנת לעבוד כפועלים חקלאים בפרדסיה. בשנת 1920 , דב נענה לקריאתו של לוי שקולניק (אשכול ) לבוא לעזרת ישובי הגליל ולהגן עליהם מפני פורעים ערביים ובדווים, וכך נקלע לדגניה א‘, לאחר שנת עבודה כפועל בפרדסי יהודה. ב-1924 הגיעה משפחתו מרוסיה לארץ . דב ואחיו הצעיר אריה, יצאו לתל-אביב לקבל את פניהם בכוונה לעזור להם להסתדר עד שיוכלו לקיים את עצמם. יציאה זו נמשכה כ-10 שנים. באותה תקופה הכיר את תחיה עזריהו שהייתה בהכשרה בדגניה. בשנת 1931 נישאו. בתם הבכורה נורית נולדה להם עוד בתקופת היותם בתל-אביב. באפיקים נולדו בניהם: עדו וזלמן (זלי) . נפלו במערכות ישראל. כל שנותיו באפיקים, למעט מסירת "תורנויות" בבית ובשליחות אפיקים בתנועה – עבד בחקלאות. בתחילה בגן-הירק וב-10 השנים האחרונות במטע הבננות. בערוב ימיו חלה במחלה קשה. במהלך מחלתו נפטרה אשתו תחיה. השאיר בת – נורית. יהי זכרו ברוך.