גפני (לוברסקי) עמליה ז”ל

דף הנצחה לגפני (לוברסקי) עמליה  ז”ל   (09/06/1929 – 22/07/2011)     ( א סיון תרפ”ט  –  כ תמוז תשע”א )

שם האב: יעקב (ישה) שם האם: פנינה עזבה את הקיבוץ בשנות ה-50‘. עמליה נולדה בחצר-כנרת ליעקב (ישה) ולפנינה לוברסקי . היא הייתה אחת מקבוצה של ששת הילדים הבכורים, שנולדו בחצר-כנרת ועברו ראשונים מחצר-כנרת ל”טוצ‘קה” שקיבלה אחר-כך את השם אפיקים. עמליה סיימה שתים-עשרה שנות לימוד בבית החינוך בדגניה א‘ ונשלחה להדריך ב”נוער העובד” בחיפה. זמן קצר אחר-כך פרצה מלחמת השחרור והיא התגייסה לגדוד של צעירים מעמק-הירדן בפיקודו של ז‘ורא שנאן. מאוחר יותר, כחיילת, החלה ללמוד בבית ספר לאחיות בבית החולים תל-ליטוינסקי הנקרא כיום בי”ח שיבא. שם הכירה את ד”ר יוסף גפני ואף נישאה לו. את בנם הבכור גיא ילדה עמליה עוד בהיותה חברת קיבוץ אפיקים, אך מכיון שויוסף בעלה רצה להמשיך את עבודתו בבית החולים שיבא, החליטה עמליה להצטרף אליו. הזוג הצעיר ובנם הקטן קבעו את משכנם בשיכון הרופאים והאחיות בתל-השומר. לימים התרחבה המשפחה כשנולדה הבת אורנה. יוסף היה פרופסור מוערך מאד בבית החולים ועמליה הייתה אחות ראשית במחלקות הילדים בתל-השומר, עד ליציאתה לפנסיה בהיותה בת 65. את הזמן הפנוי שהיה לה בשפע עם יציאתה לגמלאות ניצלה עמליה וחזרה לתחביבה עוד משחר נעוריה – ציור ורישום. כשחלה יוסף, הקדישה עמליה את כל זמנה לטיפול בו, עד שנפטר בשנת 2001 . לאחר מותו חזרה לעסוק באומנות. היא יצרה מבוקר עד ערב. פיסלה, רשמה, ציירה, הדביקה גזרי נייר לכלל דמויות, והכל מחומרים נגישים שנמצאו תחת ידיה. עבודותיה הפכו צבעוניות יותר ויותר והיא השאירה אחריה עשרות ציורים בטכניקת קולז‘ ורישומים. בשנת חייה האחרונה עמליה סיפרה למשפחתה סיפורים, ארבעים ותשעה במספר – כולם על התקופה של חצר-כנרת, בימים ובזמן של טרם עלייה אל “הנקודה” – אפיקים. לאחר מותה כינסה משפחתה את אוסף סיפוריה הנקרא “סיפורי סבתא” שהכתיבה להם עמליה במהלך חודש יולי 2011, החודש האחרון לחייה. עמליה נפטרה בהיותה בת 82 ונקברה בבית העלמין של קיבוץ אפיקים. בכך, שבה אל נוף ילדותה בעמק-הירדן, המקום אליו חזרה בסיפוריה. הניחה: בן גיא ובת אורנה, שישה נכדים, אחיות – יעל וענת, אח זוהר ובני משפחה. יהי זכרה ברוך