גרוס מנחם ז”ל

דף הנצחה לגרוס מנחם  ז”ל   (30/10/1921 – 06/02/2000)     (  –  ל שבט תש”ס )

שם האב: יעקב. שם האם: אנה. חבר הקיבוץ משנת 1951 בובי נולד בוינה שבאוסטריה בשנת 1921. הוא נולד לאחר מלחמת העולם הראשונה ושרד את מלחמת העולם השנייה.. אביו היה סוחר עצים ובגין עיסוק זה נדדה המשפחה ממקום למקום, אך ייחודו של אביו היה בכך שהוא היה מראשוני הטייסים היהודים במלחמת העולם הראשונה. את בית- הספר התיכון סיים בובי בטרנסילבניה ולאחר קבלת תעודת בגרות, עדיין בתקופת המלחמה, נשלח למחנה עבודה למשך 4 שנים. בתום מלחמת העולם השנייה החל בובי את לימודיו האקדמאיים. הוא הספיק ללמוד 4 שנים לימודי רפואה אך בטרם סיומם, עלה ארצה, שלוש וחצי שנים לאחר עלות הוריו. בשנת 1950, כמקובל בימים ההם, גם בובי גוייס לצה”ל, ישר ברדתו מן האנייה. במסגרת שירותו הצבאי שימש כאח בבית החולים תל-השומר ולמרות רצונו להמשיך אחר כך בלימודי רפואה, הדבר לא הסתייע בידו. לחברות באפיקים התקבל בובי בשנת 1951. את החלטתו להגיע דווקא לקיבוץ אפיקים הסביר בכך שכבר קדמו לו כאן חבריו צבי לופטין, יצחק גרין ושלמה קסלר. 11 שנים עבד בובי בבריכות הדגים ובמסגרת זו זכה בתעודה המעידה כי הוא נמנה עם מקימי ענף המדגה במדינת-ישראל וממייסדי ענף המדגה בקיבוץ, ועל כך הוכרז כחלוץ המדגה בישראל. בשל קשיי בריאות ניאלץ בובי לפרוש מעבודתו בענף המדגה, ועבר לשנתיים לעבוד בנגרייה. בתום פרק זה, חזר במידת-מה לתחום המוכר לו מתקופת לימודיו – תחום הבריאות. שנים שימש כנהג אמבולנס, ואחר כך כרוקח במרפאת אפיקים. במהלך חייו באפיקים הקים את ביתו ומשפחתו יחד עם רעייתו חוה, נולדו בניהם אפרים ויגאל ולימים נוספו אף הנכדים. בתקופת חייו האחרונה חלה. חוה טיפלה בו במסירות רבה בכל ימי מחלתו עד שנפטר והוא בן 79. בובי ייזכר כחריף לשון ובעל חוש הומור, חובב כדור-רגל, מעורה בחיי החברה, מצוי בעניינים ובעל דעה בכל דבר ועניין. הניח: אישה – חוה, בנים – אפרים ויגאל, נכדים ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.