גרינשפון יעקב ז”ל

דף הנצחה לגרינשפון יעקב  ז”ל   (01/03/1917 – 10/12/2006)     (  –  יט כסלו תשס”ז )

שם האב: מרדכי. שם האם: יהודית. חבר הקיבוץ משנת 1972 יעקב נולד בעיר רובנו בפולין, למשפחה יהודית מסורתית אמידה. בגיל צעיר הצטרף לתנועת “העובד הציוני”. בסיום לימודיו יצא להכשרה בעיר לודז‘, שם הכיר את אשתו הראשונה – טובה. אח”כ גוייס לצבא הפולני. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נפל בשבי הגרמני. הוא הצליח לברוח ולחזור אל משפחתו שחשבה שהוא אינו בין החיים. הוא הצליח להתקשר אל טובה זוגתו, והם נישאו בערב פסח 1940 כשלפתע פרצה המשטרה הרוסית לביתם והם הואשמו בבגידה במולדת ונשלחו לסיביר. הוא הקים לו שם משק קטן, ונולדה הבת הבכורה יהודית. בסוף 1942 הוא התגייס שוב לצבא הפולני, תחת פיקוד רוסי והשתתף בקרבות לכיבוש אוקראינה ושחרורה של פולין. אז הוא הגיע גם למחנה ההשמדה מיידאנק, ויצר קשר עם שליחים מהארץ שעסקו בהברחת יהודים ארצה. בתום המלחמה, קיבל רשות להחזיר את משפחתו מסיביר לפולין ואז החל בפעילותו למען הצלת ילדים יהודים יתומים ששרדו את המלחמה. תחילה עברו לצרפת, שם התארגנו במסגרת עליית הנוער ונשלחו בקבוצות לארץ. בצרפת נולדה הבת השנייה – שרה. יעקב ומשפחתו עלו לבסוף ארצה והצטרפו אל חבריו מהגרעין שהקימו את קיבוץ אושה. באושה עבד כרועה צאן, כטרקטוריסט, וכמרכז ענפי הכותנה והפלחה וקיבל אות הצטיינות ממשרד החקלאות על השגת יבולי שיא של סלק סוכר, ויבולי שיא של גרעיני חיטה לדונם. לימים חלתה רעייתו טובה במחלה קשה. יעקב סעד אותה במסירות רבה. בביה”ח הוא פגש את דינה שסעדה את עמנואל, בעלה החולה. כך נעשתה ההיכרות ביניהם. כשנפטרה טובה ונפטר עמנואל, התחזק הקשר עם דינה ובשנת 1970 החליט יעקב לעבור לאפיקים, בעקבותיה של דינה. עבד במחסן הכללי של איזיה, במחלקת המבדלות של בוריה ויותר מאוחר, הצטרף לעבודה בצח”מ. הוא היה מאד גאה במפעל וראה בו בית חם ואתגר מקצועי מרגש ומספק. השנים האחרונות לא היטיבו עם יעקב. הוא חלה ודינה סעדה אותו במסירות ובנאמנות עד שנגאל מייסוריו. בן 90 היה במותו. הניח: אישה – דינה, ובנות – יהודית ושרה, נכדים ונינים. יהי זכרו ברוך