גרינשפון פלנר דינה ז”ל

דף הנצחה לגרינשפון פלנר דינה  ז”ל   (08/02/1919 – 19/12/2012)     ( ח אדרא תרע”ט  –  ו טבת תשע”ג )

שם האב: ג‘ורג‘ שם האם: טרזה. חברת קיבוץ אפיקים משנת 1952 דינה נולדה בשנחאי שבסין בשנת 1919. אביה היה סוחר למוצרי מזון, והמשפחה חיה ברמת חיים יפה. עם זאת, היה ברור כי מגיל צעיר יש לצאת לעבודה ולהשתתף בפרנסת המשפחה. דינה עבדה כפקידה בבנק, ושם עבד גם עמנואל, מהגר יהודי צעיר, שהצליח לברוח מאוסטריה ערב מלחמת העולם השנייה, ולהגיע לשנחאי. כרואה-חשבון ודובר אנגלית, מצא עבודה בבנק והכיר את משפחתה של דינה. הקשר ביניהם התהדק, ודינה הסכימה להתגייר כדי להינשא לעמנואל. גם את שמה המקורי– הין – המירה בשם חדש שניתן לה– דינה. בשנחאי הוקם מעין גטו למגורי היהודים, אך היחס אליהם היה הוגן. בתי כנסת ומוסדות ציבור יהודיים פעלו בחופשיות, והחיים זרמו על “מי-מנוחות”. שם נולד בנם היחיד – דידי. עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית בסין הכול השתנה. היחס ליהודים ולזרים בכלל נעשה עוין. רבים גורשו מהארץ ורכושם הוחרם. דינה ועמנואל החליטו לעזוב את סין ולחזור לאוסטריה. שם הם גילו כי לא נשאר דבר מרכוש המשפחה. הכול אבד בשואה. מהסוכנות היהודית הפנו אותם לעלייה לישראל. בשנת 1951 הגיעה משפחת פלנר למדינת ישראל הצעירה, למעברה. אז הם שמעו על הקיבוץ בכלל ועל אפיקים בפרט, שהיו בה כמה חברים שבאו מסין. הם החליטו לנסות חיים בקיבוץ ובאו לאפיקים. כאן בנו את ביתם ובכך תם מסע נדודיהם. דינה העידה על עצמה כי לא קל היה לה להיקלט בקיבוץ. הכול היה כל כך שונה ואחר. תרבות החיים, האוכל, העבודה הפיזית הקשה והשפה. בשנים הראשונות באפיקים עבדה דינה במטבח, אך בעקבות מחלת השחפת שפגעה בה עוד בסין, עברה לעבוד כתופרת במחסן. כאן התגלתה במיטבה, בתבונת כפיה, בדייקנותה ובטוב-טעמה. בשעות הפנאי הצטרפה לחוג הקרמיקה בהדרכת חנה יצחקי, ונתנה ביטוי לכישרונותיה היצירתיים והאמנותיים בשפע של מוצרים יפהפיים, אותם אהבה לחלק כמתנות לחברים רבים בכל הזדמנות. בשנים האחרונות, כשפרשה מהעבודה, הצטרפה לחוג לעבודה בעץ במסגרת “ביתנו” וגם שם גילפה וחרטה תמונות מקסימות, מעשה ידיה להתפאר. מותו של עמנואל הכה בדינה מכה קשה וכואבת מאד. היא סעדה אותו כל ימי חוליו במסירות ובנאמנות רבה. באותה העת ובין כתלי בית-החולים, הכירה דינה את יעקב שסעד אף הוא את אשתו החולה. לימים, כששניהם התאלמנו, נוצר ביניהם קשר אישי, ויעקב עבר בעקבות דינה לאפיקים. הם נישאו ודינה פתחה פרק חדש בחייה המשפחתיים. דידי, הבן היחיד נישא לפלורה ונולדו הנכדים. דינה הייתה מאד גאה בהם. אחר כך נולדו הנינים ולדינה כבר הייתה משפחה רחבה שעטפה אותה באהבה גדולה והביאה לה הרבה אושר, שמחה וגאווה. בשנותיה האחרונות, כשגופה בגד בה ובריאותה התערערה, התעקשה דינה לשמור על עצמאותה ופרטיותה, ועל הופעה נאה ומסודרת שהייתה לה כל כך אופיינית. לאורך כל השנים היה חשוב לדינה לחיות את חייה בדרכה שלה ולא בהכרח כמו כולם. בערוב ימיה, כשלא נותר בה כוח, עברה ל”בית אשלים”, וזכתה שם לטיפול מסור ומקצועי, שהקל עליה במידת מה את ההליכה בדרך חייה האחרונה, ודידי – היה איתה כל הזמן לאורך כל הדרך. במותה הייתה דינה בת 92. הניחה – בן דידי, נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.