דף הנצחה לדכינגר גולדה ז”ל (03/10/1905 – 05/04/1994) ( – כד ניסן תשנ”ד )
גולדה נולדה בפולין להוריה משפ‘ רפפורט. משפחתה היתה יהודית מסורתית. אביה היה מצאצאי הבעש”ט. שישה בנים ובנות נולדו למשפחה וביניהם גולדה שגדלה והתחנכה באווירה דתית מסורתית. בילדותה היגרה משפחתה לאוסטריה ושם בבגרותה פגשה את בעלה ליאון. ב-1936 כשהנאצים כבר שלטו ביד רמה באוסטריה וגזרו על היהודים גזרות נוראת ברחו גולדה וליאון עם חלק ממשפחתם לבלגיה והתיישבו באנטוורפן. בבלגיה נולדו שני ילדיהם רפי וצביקה (אריאב). ב-1941 נלקח הבעל ליאון למחנה ריכוז אושויץ ושם גם ניספה. גולדה ובניה שנעזרו באנשי המחתרת מצאו מסתור במנזרים. גולדה נאלצה להפרד מילדיה שנלקחו למנזר מרוחק וטופלו במסירות ע”י כומר שלימים קיבל מ”יד ושם” בארץ את תעודת “חסיד אומות העולם”. גולדה ואחותה הסתתרו אצל משפחה נוצרית והייתה נפגשת בסתר עם הכומר פייר ברונו. עם תום המלחמה שבה המשפחה והתלכדה. הבן הגדול וגולדה עבדו לפרנסת המשפחה, צביקה הבן הקטן נשלח לבית יתומים. רוב המשפחה של גולדה נספתה בשואה. שנה לאחר המלחמה מחליטה גולדה להגר עם שני בניה לארצות הברית שם היו להם דודים. היא לומדת שם מקצוע- מטפלת תינוקות ונאלצת לעבוד בשעות לא שיגרתיות. עם השנים רפי הבכור התגייס לצבא וצביקה למד בתיכון ועבד אחה”צ. בהיותו בן 17 הוא מבקש לאפשר לו לעלות ארצה ולהצטרף לקבוצת היתומים איתם שהה בבית היתומים בבלגיה. משה קול, שר הקליטה, נענה לבקשתו והוא מגיע ארצה לאלוני יצחק. לאחר מספר שנים החליטה גולדה לעלות בעקבותיו ארצה ולחיות באפיקים לצדו ולצד משפחתו.היא משתלבת, עובדת ב”חמד” ופוקדת את בית הכנסת באפיקים מהיותה אשה שומרת מסורת. כל יום שישי היא מקפידה להכין ארוחת שבת למשפחתה. היא מברכת על הנרות ובנה צביקה קורא מפרשת השבוע. בערוב ימיה חלתה גולדה ועברה לבית האבות הקיבוצי, שם גם נפטרה. השאירה אחריה את בניה רפי וצביקה ובני משפחותיהם. יהי זכרה ברוך.
