הלוי רעיה ז”ל

דף הנצחה להלוי רעיה  ז”ל   (17/01/1905 – 28/11/1983)     (  –  כג כסלו תשמ”ד )

שם האב: יוסף. שם האם: רבקה. חברת הקיבוץ משנת 1930 רעיה נולדה בסמרגן שברוסיה, בשנת 1905. משפחה מתבוללת. בהיותה נערה בת 14, התקרבה רעיה לתנועת “הצופים העברים”. בשנים שלאחר מכן התנועה הפכה לתנועה ציונית ונקראה “השומר הצעיר”. רעיה נשלחה לגירוש על פעילותה הציונית וחוותה מאסרים. בין לבין הייתה פעילה בתנועה. בגירוש הכירה את אריה גולני ולאחר שנה, נולד בנם איתמר שלימים נספה באסון צניחה מעל הים התיכון. באפריל 1930 קיבלו רעיה וליובה היתר יציאה מרוסיה ועלו לארץ-ישראל. הם הגיעו ישר לקיבוץ “השומר הצעיר מס.ס.ס.ר” יחד עם איתמר בנם הפעוט, שהיה הילד הראשון שגדל בקיבוץ הצעיר שאך נבנה. רעיה הספיקה לגמור אוניברסיטה עוד ברוסיה וכך הייתה לאקדמאית היחידה בקיבוץ בזמן בואה אליו. מאז הצטרפותה לקיבוץ היא עסקה בענייני חינוך, עבדה כמדריכת נוער וניהלה את הקשר עם מוסדות עליית הנוער. גם בתחומי החברה הייתה רעיה פעילה. את השפעתה קנתה לה במעורבות בלתי נלאית בעניינים קטנים כבגדולים. היא לא היססה להפנות שאילתות והירבתה בכתיבה. רשימותיה הפליטוניות היו מקור הנאה לקוראיהן. חוויה עצומה עברה רעיה בתקופה בה הייתה עם יהודה בשליחות בברית-המועצות. המפגש עם המשטר הסובייטי, בארץ בה נולדה ובילתה את ילדותה ונעוריה, הביא בעקבותיו צרור רשימות, רשמים ותגובות אשר קרבו את הציבור לידיעת הנעשה מעבר למסך הברזל. שנים עסקה רעיה בפיסול וניכר בה כי גם בשדה-היצירה בורכו ידיה. רעיה ידעה לשמור על קשר עם אנשים מחוץ לקיבוץ, חברים שעבדה איתם בעליית-הנוער, חניכים שטיפלה בהם ואנשים ששהתה איתם בשליחות ברוסיה, עולים חדשים שהתמסרה אליהם וחברים וקרובים מחוץ לקיבוץ. בשש שנות חייה האחרונות ידעה רעיה מכאוב וסבל רב ובמיוחד בשנה האחרונה. רעיה נשאה זאת בשתיקה ובגבורת נפש. החיים הביאו לה אכזבות ואסונות. נפילתו של בנה האהוב איתמר בשנת 1948, נפילתו של אורי, בעלה של לאל‘ה בתה, שנפל במלחמת ששת הימים, ונפילתו של זיו נכדה, שנפל בפעילות צבאית בשנת 1978. היא נצרה את סבלה בתוכה פנימה, בכוחות ותעצומות נפש כבירים, עד שלבסוף, לאחר מאבקה במחלה ממארת, היא הוכרעה ונפטרה בהיותה בת 78. הניחה: בעל – יהודה, בן – איתן, בת- לאל‘ה, רודיק, בנו של יהודה, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.